הלכה א' (כח: - כט:)
הלכה ב' - ג' (כט: - ל.)
הלכה ד' - ט' (ל. - לא:)
הלכה א' (כח: - כט:)

חזור לראש הדף
לר"א פותחין בכבוד אביו ואמו [לא ישקר] (לחכמים רק בנדר שבינו לאביו)

אבל לא במיתתם, בכבוד רבו, בכבוד המקום [כ"א יפתח לעצמו ולא ילך לחכם]
ואפי' בבין אדם למקום [אם צדקת מה תתן לו]

השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז, הנודר כנותן קולר על צוארו, כבונה במה לע"ז, כדוקר בלבו

ר' יוחנן פתח בחרטה לחוד [מצוי שיתחרט ואינו נולד]

לר"מ פותחין בצער מחכם להנודר

מקלו של ר"מ מלמדת לי דעה; ר' ירמי' קיים נדרו שהותר, כשלא רצה לדון אמר שעיניו כהות

הנאתי על אבא - לא חל [משועבד לזון]

הלכה ב' - ג' (כט: - ל.)

חזור לראש הדף
לר"א פותחין בנולד [לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים]

אילו ידעתם שביהמ"ק עתיד ליחרב = נולד, בנשאו ונתנו בדבר (אילו ידעתם שניבאו בזמן ביהמ"ק שעתיד ליחרב) - לר' זעירא לאו כנולד, לר' הילא כנולד

בית/תיבה/מטפחת הנעשה לשם חולין והקדיש לביהכ"נ/ס"ת = קדוש משעת תשמיש

קונם וכו' שאביה רע וכבר מת - אינו כנולד [נדר טעות; כתנאי (וא"צ חכם)],

לגי' הרא"ש חכמים דר"מ חולקין

הלכה ד' - ט' (ל. - לא:)

חזור לראש הדף
פותחין באילו היית יודע שאתה עובר על וכו', שעליך לפרוע כל כתובתה, שבתוך הזמן יש שבתות ויו"ט (והותר כולו), בכבוד עצמו ובניו (ולר"י בן בתירה רק עצמו)

נקמה - כנוקם ידו בידו; ר"ע - ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה, בן עזאי - זה ספר תולדות אדם וכו' כלל גדול מזה; רב קילל עשיר המתגאה והעני

שמא יעני לאו נולד [מצויה]

ב"ד אמרים לבעל (ולא ליורשיו) שישלם כתובתה ממטלטלין ואין כופין ואין משביעין אם יש לו

הדיר לזה ולזה ולזה (ותלאן זב"ז) והותר אחד - ממנו ולמטה מותרין

לר"ש לזה קרבן ולזה קרבן (ולחכמים לזה קרבן ולזה ולזה) - צריך פתח לכ"א

אילו היה מעמיד דברו אלא שהיה מַתנה שאינו נודר מן הטובים - בטל מקצתו ולא בטל כולו

לת"ק הדיר כעורה והיתה יפה הוי נדר טעות, לר' ישמעאל אפי' כעורה ונעשית יפה [בידו ליפותה]

ר' ישמעאל עשה לענייה עין ושן של זהב; שאול האכיל נשות הולכי מלחמה, אין תכשיט נאה אלא על גוף מעודן; סנהדריות האכילו חבירים ומקלס חכם שאמר טעם הלכה