גמ' ע. - עה.
גמ' עה: - עט:
גמ' עט: - פא.
גמ' פא. - פד.
גמ' ע. - עה.

חזור לראש הדף
ערל (רש"י - מתו אחיו (סכנה)), טומטום בתרומה:
ר"א - אסור [ג"ש תושב ושכיר לפסח] וספק בתוך ח' ימים

ר"ע - אסור [איש איש - כטמא], לרב יוסף אפי' לנגוע ורבא חולק

טמא אסור בתרומה [מזרע אהרן והוא צרוע וכו' - תרומה שוה בזרעו (אף נקבות)]

ונשיהן ועבדיהן מותרין

עבד עברי אסור בתרומה וחייב בפסח [לא קני רבו]

אונן אסור בפסח [ק"ו ממעשר] ואוכל תרומה [וכל זר - זרות],

וכן ערלות זכריו ועבדיו [לא יאכל בו - אבל תרומה כן]

לר"ע גר שמל ולא טבל וקטן שנולד מהול אסורים בפסח [תושב ושכיר]
ור"א חולק [גר מעליא, א"צ הטפת דם ברית]

מילת זכריו תוך ח', חלצתו חמה ועוד ז' מעל"ע, טומטום, לא יצא גופו מפרוזדור,
אב ואם בבית האסורין - לא מעכב בפסח [המול... ואז יקרב - רק בר מהילא]

ערל מקבל הזאה, ר' אלעזר - ומותר להזות [ק"ו מטבול יום] ור"ע חולק

אונן מותר בפרה [רש"י - קדשי בדק הבית, וכ"ש מטבול יום]

מחוסר כיפורים לת"ק מותר לרב יוסף הבבלי אסור [רש"י - עדיין טומאה עליו]

משוך - מדרבנן צריך שימול (לר"א בר"ש אפי' בלילה),
רב הונא - ואסור בתרומה (לגי' שלנו איתותב)

לר"א בר"ש מילה אחר זמנו אפי' בלילה [לא דרשינן וביום]

קידוש מי חטאת - ת"ק - קטן פסול, אשה כשרה [ואסף ולקחו - כמו אסיפה]
ר"י - קטן כשר [ולקחו] אשה ואנדרוגינוס פסולין [ונתן]

ערל במעשר שני - גמ', ר' יצחק - אסור [יליף מפסח] ורב ששת חולק,

מעשר ראשון - לר"מ אסור [דאסור לזרים]

בכורים - לאונן - לת"ק אסור [היקש תרומת ידך למעשר], לר"ש מותר ["תרומה"]
ביעור - לת"ק חייב [בערתי הקודש - היקש למעשר], לר"ש פטור [לא מקיש]
נטמא - לת"ק אסור להדליק [היקש], לר"ש - רש"י - מותר

אכל מע"ש ובכורים שנטמאו לוקה [לא תוכל לאכול בשעריך מה שבמק"א בשעריך תאכלנו הטמא]; תרומה בעשה [בשעריך תאכלנו - לזה ולא לאחר]

תרומה שנטמאה מותר בהדלקה [לא בערתי ממנו - אבל תרומה כן, נתתי לך - שלך - משמרת תרומותי], קדשים אסור [ק"ו ממע"ש]

מע"ש שנטמא - מותר לסוכו [ולא נתתי ממנו למת - אבל לחי דומיא דמת כן]

טבול יום מותר במעשר [ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ] ואסור ומטמא בתרומה

מחוסר כפורים מותר בתרומה [עד מלאת ימי - טהרה]

גמ' עה: - עט:

חזור לראש הדף
פצוע דכא: אפי' ביצה א', אפי' חסר כ"ש (רש"י) חוץ מבידי שמים,

ר' ישמעאל בריב"ב - יש לו ביצה א' כשר

כרות שפכה: 1) לא נשתייר מעטרה כחוט על פני רוב היקף כלפי הגוף,
2) נקב מפולש אפי' צד השני בעטרה, 3) ניקב ונסתם בנקרע ע"י קרי,
4) נסתם הקנה, 5) לרבה בר"ה הטיל מים מב' מקומות (ורבא חולק),
6) מח' בכקולמוס (אלכסון) ומרזב (נחקק)

עבדיהן מותרין בתרומה,

נשיהן שעוד לא נתחללה - משנתנו ור' אלעזר ור"ש - מותרת,

ר"מ - לר' אלעזר אסורה [משתמרת לביאה פסולה], לר' יוחנן מותרת [כבר אכלה]

משנה - מותרין בגיורת ומשוחררת [לא איקרו קהל], רב ששת - אפי' כהן [לאו בקדושה קאי], מותרין בנתינה [לאו בקדושה]

רב הונא - נשים המסוללות זב"ז פסולות לכהונה, ורבא חולק

נקבות של עמון ומואב מותרות [ר"י - עמוני, מואבי; ר"ש - לא קדמו אתכם - ואין דרכה של אשה לקדם]

של מצרי ואדומי לר"ש מותרות [הלכה, ק"ו מעמונית, בנים ולא בנות]
לת"ק אסורות [חלל מחייבי עשה יוכיח, בנים אשר יולדו - תלאן בלידה]

של ממזר אסורות [מום זר], לר"ל מותרת אחר י' דורות [עשירי עשירי מעמוני - למ"ד דון מינה ומינה]

דואג - שאל על דוד אם ראוי לבא בקהל, מקובלני מב"ד של שמואל מואבי ולא מואבית;
מחשבותיך אלינו - על דוד ורחבעם

בת עמוני ועמונית שנתגיירו כשרה לכהונה (חוץ מלר"י)

בת עמוני וישראלית - ר' יוחנן - כשרה לכהונה [בתולה מעמיו - אפי' מב' עממין]
ור"ל ותני ר' זכאי חולקין [מעמיו - מעם א']

בת מצרי שני - ר' יוחנן - כשרה לכהונה, ר"ל - פסולה

מצרית מעוברת שנתגיירה - בנה מצרי שני

ר' יוחנן - מצרי שני למצרית ראשונה -

רבה בב"ח - בנה שלישי [בתר דידיה (חוץ מישראל למצרית, ממזר לשפחה)]

רב דימי - בנה שני [בתר אימי' [אשר יולדו - תלוי בלידה] (חוץ ממצרי לישראלית [להם])]

ז' אומות - בתר האב, עמוני למצרית - אחר הפגום

אע"ג דחציצת כולו ואינו מקפיד דאו' ולר' יוחנן אין עובר ירך אמו, עובר בגיורת היינו רביתי' ועלתה לו הטבילה

רעב - אל שאול ואל בית הדמים, באשר משפטו שם פעלו; דוד גזר על נתינים (לרש"י - חתנות) אפי' בזמן שאין ביהמ"ק; הריגת ז' מבני שאול, מוטב שתעקר אות מתורה ואל יתחלל/ויתקדש ש"ש בפרהסיא

לרבי א"א לב"ד לשחרר נתינים [חלק מזבח מי יתיר],
ור' חייא ב"א בשם ר' יוחנן חולק [חלק מזבח רק בזמן ביהמ"ק]

גמ' עט: - פא.

חזור לראש הדף
ר"ע - סריס אדם (שעת כושר) - למ"ד מלאוין דלאו דשאֵר אינו ממזר - חולץ, ומיבמין לאשתו,
ואם יבם קנה ואסור לקיימה [פצוע]
ובגיורת אף לכתחלה מיבם לר' יוסי דלא איקרי קהל

אבל לא סריס חמה (ממעי אמו) [לא ימחה - פרט לשמו מחוי]
לר"א סריס חמה [יש לו רפואה] אבל לא סריס אדם

סריס (רש"י - עם סימנים בלי שער זקן, בשר, מי רגלים, שכ"ז צלול, קול),

אילונית (צורתה, קול, תשמיש קשה):
ב"ה - בן כ' בלי שערות, ב"ש - בן י"ח, ר"א - סריס בן כ' אילונית בת י"ח
ואפי' הביא שערות אח"כ - רב ור' אבהו - גדול למפרע מבן י"ב - י"ג (ואין נערות)

שמואל - רק מבת י"ח

סימני סריס - ר' אבהו - עד שיהו כולם,
ר' יוחנן - א' מהם, חוץ מהביא ב' שערות בזקן - עד שיהו כולם
ובלא"ה כקטן עד רוב שנותיו

ר' אבהו - בן ח' שנגמר צורתו אינו ודאי בן קיימא עד בן כ' (לרש"י - לרבנן ולרבי)

חליצה בסריס ואילונית לא פסלוה לכהונה אבל בעילה כן [זנות (א"א שלא במקום מצוה)],
לר"י אילונית ממ"נ זונה

סריס חמה כהן מאכיל בתרומה

גמ' פא. - פד.

חזור לראש הדף
ר' יוסי ור"ש - אנדרוגינוס מאכיל בתרומה - לר"ל דוקא בזה"ז דרבנן [אי דאו', היו גוזרין על עיגולי תאנים דלא בטל בק"א אטו דאו' דדרכו לימנות]

לר' יוחנן אף דאו' וחזה ושוק [תרומה בזה"ז דאו' (לר' יוסי) ועיגולים בטל דרק את שדרכו לימנות (ולא באומד) אינו בטל]

חתיכת חטאת/לחם הפנים טמאה בטהורות -

ת"ק - בטל בק"א (לר"ל בנימוחה) - אבל לא טהורה בחולין [לר' יוחנן: לרש"י - בהפסד מועט לא מבטלינן איסור דאו', לר"ל - ר' שישא בדר"א - בדאו' מין במינו לא בטל ורק בטומאה דרבנן (משקין) בטל, רבה - אתי לידי כרת (רש"י - בטומאת הגוף), רב אשי - מותר לכהן = יש מתירין (בדותא)]

ר"י - אינו בטל [רש"י - מין במינו לא בטל]

ב' סאה לב' קופות תלינן דחולין לחולין [תרומה בזה"ז דרבנן] -
לר"ל ברוב חולין, ר' יוחנן - א"צ (אפי' 1/2 1/2, שאני אומר)

ר' יוסי ור"ש - אנדרוגינוס נושא - לר"ל בדיעבד [ספק זכר],
לר' יוחנן (לשמואל ורב הונה אמר רב להל') לכתחלה - כזכר,
לרב לר' יוסי בברייתא - ספק זכר

סקילה לאנדרוגינוס למשכב זכר - לר"ל לר' יוסי אין [ספק],

לר' יוחנן לר' יוסי, ורב כר' סימאי - בין בזכרותו בין בנקבותו [משכבי אשה - שיש בו ב' משכבות],

לר"א - רק בזכרות [כזכר, ואת זכר]

קליטת אילן - ת"ק - ל' יום, ר"י (שמואל להל') - ג', ר' יוסי ור"ש (רב להל') - ב' שבתות

קישוי מלידה (אין זיבה) - ר"מ - מ' או נ' יום, ר"י - חודש ט',
ר' יוסי ור"ש (שמואל להל') - ב' שבתות

זורע כלאים בשל חבירו - ר"מ (רב להל') - קידש, ר' יוסי (שמואל להל') - מותר [אינו אוסר שאינו שלו]

טומטום שנקרע ונמצא זכר - ר"י - ודאי סריס חמה,
ר' יוסי בר"י - ספק סריס (צריכה חליצה, חליצתו פוסלתה לאחין)

לר"א אנדרוגינוס כודאי זכר חוץ מלקדשו קדושת הגוף או תמורה בבהמה אבל בעוף מותר

רש"י פב. - פג.

לר"ל - לל"ב דרש"י ברבה - כל שדרכו אינו בטל רק בכרת ומיתה ואת שדרכו אפי' בלאו

לרש"י - יש תוספת שביעית לקליטת נטיעה