אשת אחיו שלא היה בעולמו אסור [כי ישבו אחים יחדו - ישיבה אחת בעולם]

אשת אחיו מן האם אסור [יחדו - מיוחדים בנחלה, אחים אחים מבני יעקב]

רב הונא אמר רב - אין זיקה (כר"מ, ר"ג, רבנן דר"י בן בתירא) לאסור קרובות שומרת יבם אפי' בחד יבם אם מתה, אבל מחיים לא ישא קרובותיה דמבטל מצות יבום

לחכמים א"א שלא היה בעולמו אפי' ייבם ואח"כ נולד [ויבמה - עדיין יבומים ראשונים עליה]

מאמר בע"כ - לרבי קנה [כביאה], לברייתא ורבנן לא קנה [כקידושין]

אחות ערוה שנפלה מותרת [אינה אחות זקוקתו]

שניות מדרבנן ואיסורי לאוין חולצת ולא מתייבמת

רמז לשניות מן התורה [תועבות האל - קשות מכלל דאיכא רכות, שלמה עשה אזנים לתורה, פרעהו (כדי) אל תעבר בו, ושמרתם את משמרתי]

שניות: אם אמו ואביו, אשת אבי אביו, אשת אבי אמו (לזעירי יש הפסק ורב חולק), אשת אחי האב מן האם (יש הפסק), אשת אחי האם מן האב או אם (יש הפסק), כלת בנו, כלת בתו (יש הפסק)

מותרות: אשת חמיו, אשת חורגו (בן אשתו), חורג באשתו ובתו, אשת בן חמיו וחמותו וחורגו, לאמימר אשת אחי/אחות אבי אביו (ומר בריה דרבנא (ר"י להל') חולק), ר' חייא - דור שלישי של בנו ובתו, ושל בן/בת אשתו, רביעי שבחמיו וחמותו (וספק אם יש לאלו הפסק)

ערות גר אסורה [שלא יאמרו שבא מקדו' חמורה (עריות גוי) לקדו' קלה] אבל לא שניות

אחים גרים מן האב כשרים לעדות, מן האם - לר"נ לכתחלה לא ואמימר חולק

ולד אינו מתיחס מן השפחה [האשה וילדיה תהיה לאדוניה]

בן שהכה אביו שאינו עושה מעשה עמך פטור [בעמך לא תאור]

הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו ע"י נישואין -
לת"ק (ר"ש) - חייב שתים, לר' יוסי בר"י חייב אחת [אחותך היא]

חייב על אחותך מחייבי כריתות [מולדת חוץ - שאומרים לאביך הוצא - אחותך היא]

נשאו ב' כהנים ספק חלוצות - אין מוציאין [חלוצה לכהן דרבנן וספק לא גזרו]

מצוה בגדול לייבם [ויבמה והיה הבכור] וגדול גדול קודם

יבם נוחל (רש"י - חלק אחיו בנכסי אביו) [ג"ש יקום על שם אחיו - על שם אחיהם יקראו בנחלתם] ולא בראוי [הבכור]

חשוד על שפחה או גויה לכתחלה לא ישאנה בגירותה

ר' נחמי' - הנתגייר לשם אשה, שררה, פחד אינו גר; משנתנו ורב - להל' גרים הם

חשוד על אשת איש והוציאוה מתחת בעלה (רש"י - בשביל זה - רב - בעדים, רב ששת - אפי' בלי) לא יכנוס ואפי' בדיעבד יוציא - חוץ: מלא היה עדים (לל"ק - כשיש בנים) לרב, לרב ששת דוקא אם קידשה אחר ונתגרשה דאפסקי' לקול, יש בנים מבעל הראשון ואין עדים

גירש מחמת שם רע בלי עדים והחזירה - רבה בר ר"נ - יוציאה, וגמ' חולק

המביא גט ממדה"י, המעיד על מיתת בעלה, יחיד מומחה שלא מצא פתח על נדרה לא ישאנה (ובדיעבד מח' אי יוציא), אבל אם היו להם נשים ומתו או נתגרשו מחמת קטטה קודמת או שהיא הקניטתו תחלה - מותרות, ואם נשאו הנשים האלו איש אחר בינתיים - מותרות, והמביא גט מא"י מותר [לא עליו סמכינן והכתב מוכיח] ועדי הגט מותרין [ב' לא חשידי]

הרגתי בעלה - לת"ק מותרת באחר [הקילו בעדות אשה, אינו משים עצמו רשע ופלגינן]
לר"י אסורה [אל תשת רשע עד]

רב מנשה - גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה, גזלן דאו' פסול