הלכה א' (ז. - ח.)
הפך זיתיו פעם או פעמיים (לר' פנחס בגרגרים) ונאנס שלא יכול להטעין לפני הרגל -
לר"י טוען קורה ראשונה [הפסד מרובה; שלא יערים לחכות למועד]
לר' יוסי עד שמוציא כל השמן [חששו אף להפסד מועט]
אחרים עושים לאבל מלאכתו בדבר האבד -
לר"י אפי' הפסד מועט (זריעת פשתן דוקא ברביעה) [לא יערים], וחכמים חולקים
לר"י אפי' הפסד מועט (זריעת פשתן דוקא ברביעה) [לא יערים], וחכמים חולקים
הלכה ב' (ח. - ח:)
נאנס שלא יכול למלאות חביות יין מהבור לפני הרגל -
לר"י מכסה הבור בנסרים, לר' יוסי ימלא וגף כדרכו
אבל לא יבצור או ידרוך בתחלה אא"כ הגיע זמנה לבצור בערב רגל ויתקלקל
לצורך המועד מותר לעשות מצודה, נפה, גורד, ומסיקין קדירות
מח' אם מותר לזפת רק חביות [זפת דק ואין טירחא] או רק כוזא [לשעה - וכולו צורך המועד]
הלכה ג' (ח: - ט.)
מכניס סחורה מפני הפסד, לר"י אם חושש לגנבים יושב ושומר
מותר לקנות משיירה עוברת (בזול),
מותר למכור בחוה"מ שלא יפסיד מן הקרן לר' יוסי בר בון, אפי' מן הריוח לר' מנא
מותר למכור ולהשתכר לצורך המועד
פרגמטיא דעיסקא שבעין נגבית אף מנכסי יתומים קטנים אף בלי עדים (כשנותן סימן ואביהם לא אמיד) אף ממחצה מלוה [לא ניתן להוצאה]
ר' בא בר ממל - הייתי מתיר למכור בשר בכור בליטרא [מוכרין ביוקר]
ומלאכה חוה"מ [פחזין ולא יגעין בתורה]
ומלאכה חוה"מ [פחזין ולא יגעין בתורה]
קבלין רשות (מאירי - מוסר לרשות; מרדכי - קובל בפני ב"ד במועד) ליפטר מעשירים אלימי
הלכה ד' (ט. - ט:)
קונים לצורך המועד אף אבנים לכותל שנוטה ליפול [התירו סופו (לבנות) משום תחלתו (שיסתור)]
מותר ליקח בית מגוי בשבת [כבישת א"י אף בשבת] ע"י שמראה לו הכסף והגוי ועדיו חותמים בערכאות
אין מה לאכול בחוה"מ - קוצר מעמר ודש שלא בפרה [אוושא], ולרבים אפי' בפרה
אין מפנין חפצים במועד מבית לבית [טירחא; עובדא דחול (ריטב"א)]
אלא משל אחרים לחצר שלו [שמחה כשדר בתוך שלו]
אלא משל אחרים לחצר שלו [שמחה כשדר בתוך שלו]
אין מפנין מקבר לקבר אלא אצל אבותיו [ערב לו]
אין מביאים כלים מאומן [טירחא; מראית עין (מאירי)], ובחשש גניבה מטלטל לחצר אחרת
במקום הפסד מותר לטלטל סחורה לתוך ביתו
הלכה ה' (ט:)
לת"ק מחפין קציעות בקש שלא יתקלקלו, לר"י מעבה רק בחושש לגשמים הרבה [הפסד מרובה]
לרבנן דקיסרין בתלוש לכו"ע מחפה, לת"ק אף קוצר, לר"י לא יקצור אלא כדי שיעבה
לצורך המועד מותר בצנעה - למכור פירות כסות וכלים, ולדוש, לטחון, לצוד (ויש מחמירין) -
ורב אמי מבזה הציידין בחכה [ממעטין בשמחת הרגל]
ורב אמי מבזה הציידין בחכה [ממעטין בשמחת הרגל]