גמ' יג. - יג:
גמ' יד. - יד:
גמ' יד: - טז.
גמ' טז: - יז:

גמ' יג. - יג:

חזור לראש הדף

אפי' למ"ד מצות א"צ כוונה (רש"י - לצאת ידי מצוה) אבל בעי כוונה לקרות

ק"ש - לרבי ככתבה [והיו - בהוייתן], לרבנן בכל לשון [שמע]

לרבי צריך להשמיע לאזנו [שמע] ורבנן חולקין

לא יקרא למפרע [לרבנן, ר"א - והיו; רבי - הדברים]

שאילה אם כל התורה נאמרה בכל לשון (לרש"י - קריאת התורה)

כוונת ק"ש: ר"א - לרש"י - עד על לבבך, רב יהודה - עד על לבבך יעמוד במקום אחד

ר"ע, ר"י, ר' זוטרא, ר' יוחנן להל' - כל הפרשה [מצוך היום על לבבך]
לר' יוחנן - ובעמידה במקום אחד

ר' יאשי' - פ' שנייה בעי כוונה ג"כ (כת"ק דר"י) אבל לא קריאה [על לבבכם]

ר"מ - רק פסוק שמע

יאריך באחד בד' ולא יחטוף בח'

רבי קרא פסוק ראשון ^ הזכרת יצי"מ ומח' אם חזר וגמרה אחר זמן ק"ש

רב, ר"נ, רבה - פסוק ראשון ואח"כ ישן, יצא

לא יקרא ק"ש על צדו [רש"י - דרך גאוה] חוץ מבעל בשר

גמ' יד. - יד:

חזור לראש הדף

ר"מ - בין הפרקים שואל ומשיב שלום מפני הכבוד (אבל לא ישכים לפתחו)
באמצע שואל ומשיב מפני היראה

ר"י - בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב לכל
באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד

תד"ב ר' חייא - יכול להפסיק מפני הכבוד בהלל ומגילה

רבה - רק בין פרק לפרק, ובחצי הלל אפי' באמצע פרק

טעימה מותרת בתענית עד שיעור רביעית וא"צ ברכה

לא ישכים לפתחו לתת שלום ולא יעשה חפציו קודם שיתפלל

בין ויאמר לאמת ויציב הוי בין הפרקים

ור"י (להל') חולק [וה' אלקים אמת] - לר' יוחנן חוזר ואומר אמת, ורבה חולק

רב - בלילה לא יתחיל פרשת ויאמר (אלא מודים וכו' שהוצאתנו מארץ מצרים וכו'),

ואם התחיל (רב שמואל ב"י - ואמרת אליהם, למערבא - ועשו להם ציצית) גומר

גמ' יד: - טז.

חזור לראש הדף

שמע לפני והא"ש [קעומ"ש לפני עול מצות, ללמוד ללמד ולעשות]
ואח"כ ויאמר [ציצית רק ביום, רק לעשות]

ב' חופרים קבר - כ"א מניח חבירו ומקיים ק"ש תפילין ותפלה

יניח תפילין לפני ק"ש [עדות שקר, גמר מצוה, עומ"ש שלמה] אא"כ הגיע זמן ק"ש

מהדרין אמים לתפלה פרסה לפניו, פחות ממיל לאחוריו אבל לא לק"ש [פן יעבור הזמן]

ק"ש - ר' יוסי ורבי יג. - בעי להשמיע לאזנו [שמע],
(רב יוסף - אבל בשאר מצות (לרש"י - ברכות) יצא)

ות"ק (ר"י) חולק [שמע - בכל לשון]

לר"מ אפי' לכתחלה א"צ [על לבבך - עיקר הכוונה]

לראב"ע ולר"י (להל') לכתחלה צריך וכן בברהמ"ז, ברכת תרומה, מגילה

לא דקדק - לר' יוסי (להל') יצא, לר"י לא יצא

ריוח בין הדבקים [ולמדתם - שיהא למודך תם]

שאוֹל מכניס ומוציא כרֶחֶם; מדקדק בק"ש מצננין גיהנם; אהלים (בהמ"ד) מעלין לכף זכות

ספק איפה טעה - יחזור לראש הפרק אא"כ סרכיה נקט

פועלים קורין ק"ש בראש אילן - ובפרק ראשון צריכין להפסיק מלאכתן

ותפלה רק בענפים מרובים אבל בעה"ב יורד [רש"י - פחד - ותפלה רחמי היא ובעי כוונה]

פועלין שעושין בשכרן מלבד סעודתן (חייבים בק"ש וברכותיה) מתפללין הביננו לכו"ע וכוללין ובנה ירושלים בברכת הארץ, ולגי' רש"י פטורין מברכה ראשונה, חוץ מבעה"ב מיסב עמהן

רש"י טו:

הגיע לחינוך מצות (למגילה) - בן ט', י'

לא הגיע לחינוך - משמעות שיטת רש"י - לר"י בדיעבד יכול להוציא מגילה

גמ' טז: - יז:

חזור לראש הדף

לר"ג אנינות לילה ראשונה דרבנן ובמקום אסטניס לא גזרו רחיצה

אין ניחום אבלים על עבדו (חוץ מכשר) אלא המקום ימלא חסרונך, ואין מספידין (אלא כשר לר' יוסי), ואינו קוראו אבא פלוני (חוץ מחשיבי)

אין אבות אלא ג' ואמהות ד'; תפילות של בתר צלותיה; אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נ"ר ליוצרו וכו'; מרגלא בפומיה...; תכלית חכמה תשובה ומעש"ט וכו'; העוה"ב צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה;

נשים זכיין באקרויי בנייהו ובאתנויי גברייהו ונטרין עד דאתו;

כשמפטרי מביהמ"ד...; כל העולם ניזונין בשביל חנניא בני

בק"ש רשב"ג חייש ליוהרא [אנן סהדי דחתן לא מצי לכוון] ולא במלאכת ט' באב [כמה בטלני יש]

בק"ש רבנן לא חיישי ליוהרא [כולם קורין] משא"כ בט' באב [כולם עובדים]

רש"י יז.

קיום מצוה ע"מ שיכבד אותו מותר, לימוד לא לקיים אלא לקנתר אסור

עוד חומר לימוד
למסכת ברכות