גמ' סו: - סח.
חטאת ועולת עוף בשינוי פסולין אבל אין טומאת נבילה ויש מעילה
חוץ מעולה למטה דמלק והזה כחטאת לשם חטאת לר' יהושע (הגם דלא יצא חובתו) דאין מועלין [נמשכה ונעשית חטאת (רש"י - במליקה)], ור"א חולק
פשט א' בגמ' שחטאת למעלה לגמרי כעולה נעשית עולה
ורב אשי חולק - דכבר יש שם חטאת שלא לשמה במליקת סימן ראשון בלבד
גמ' סח. - ע:
מליקה בפסול מוציאה מידי נבלה - בפסולו בקדש [אהני שאם עלו לא ירדו, דוקא כ"טריפה" מטמא - שאין מתרת איסור]
ולא מלק בסכין, מלק שאינו ראוי לקרבן (רש"י כת"י בר' אלעזר - בע"מ וחולין נטהרין לר"מ), מלק בחוץ,
מליקת זר - לרב מטמא, ור' יוחנן חולק [רש"י - דאשכחן הכשירה בבָמָה]
אבל קמיצת זר אם עלה תרד [אין קידוש כלי במנחה בבמה]
כל שחיטה בפסול אינו מטמא - בפנים [דוקא כ"טריפה" ששוה בפנים כבחוץ],
קדשים בחוץ [הועילה לכרת]
קדשים בחוץ [הועילה לכרת]
עוף טריפה - ר"מ - שחיטה ומליקה מטהרת [ק"ו מבהמה שמטמא במגע ובמשא, היקש זאת תורת הבהמה והעוף - המכשיר לאכילה מטהרת טריפתה]
ר' יוחנן - אבל לא בע"מ, ר' אלעזר - אף בע"מ ואווזין (רש"י - קדשים, רש"י כת"י - אפי' חולין)
ר' יוסי - שחיטה מטהרת ולא מליקה [דיו]
ר"י - תמיד טמאה [נבלה וטריפה]
חלב נבלה של טהורה אינו מטמא [חלב נבלה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה]
אבל לא בשל טמאה [אין במינה "טריפה"] ולא דחיה [לא תאכלוהו - משא"כ בחיה]
לכו"ע איסור נבלה וטריפה חל על איסור אכילת חלב [חלב נבלה וחלב טריפה]
לר"מ טומאת בית הבליעה בכזית בכדי אכילת פרס
עגלה ערופה לא מטמאה [כפרה כקדשים] ואפי' חלבה [כל חלב - אפי' מתה]
וספק בערף עז (בהמה דקה)
רש"י סח. - סט:
מליקה בסכין = חלדה - רש"י - דנועץ ראש הסכין, רש"י חולין - נינעץ הסכין תחת העצם
פסולו בקדש - לרש"י - משבאה לעזרה
מליקת כהן בע"מ - לרש"י - לא מטמא לר' יוחנן
אונן, טמא, פסולין - לרש"י - לרב מטמא
רש"י כת"י - מליקה נבלה היא ומגזה"כ הותרה באכילה
למ"ד טריפה אינה חיה, ולר"י בעוף אפי' למ"ד חיה -
רש"י - מטמא כנבלה בחיים, לגי' רש"י שלנו - בתלש ממנו כתולש מן המתה
רש"י - מטמא כנבלה בחיים, לגי' רש"י שלנו - בתלש ממנו כתולש מן המתה