אולי אונן מותר בבמה [רש"י - ומן מקדש], יושב כשר בבמה [לעמוד לפני ה']

שריפת פרה כשרה ע"י אונן, טבול יום, ומחוסר כפורים לת"ק אבל לא ליוסף הבבלי [מח' אי מחוסר כפורים דזב כזב, והזה הטהור (כל דהו) אי דוקא בטבו"י דטמא מת או דכה"ת]

שמואל - בגדים מרושלין (נגררין) כשרים, מסולקין (קצרים) מעיקרא פסולים, ע"י אבנט כשרים

לר' ירמי' מדיפתי - מרושלין שלא סילקן תלוי במח' אי ה' כנפות חייבין בציצית [יתר כמאן דליתיה/דאיתיה]

בגדי בד - בוץ שזורים [משזר] וחוטין כפול 6 [שש] לעכב, לכתחילה חדשים

לא יחגור במקום שמזיעין אלא כנגד המרפק

ר"י בד"ר חייא - צלצול קטן על מכה באצבעו הוי יתור בגדים

חציצה בינו לבין הבגד - ברוח, בכינה חיה, אבק עפר, אויר בית השחי, ידו בחיקו, נימא מדולדלת מן הבגד, שער ראשו - ספק

תפילין הוי יתור בגד לרש"י למ"ד לילה לאו זמן תפילין [רש"י - שלא תהא עבודת לילה חמיר מיום],

קידוש ידים מעכב בבוקר [חוקה חוקה ממחוסר בגדים] ולא ביו"כ בין בגד לבגד ועבודה לעבודה [הו"א - ולבשם - רק לבישה מעכבת, לו ולזרעו, ואהרן ובניו - רק המעכב בהם מעכב בו]

מצות קידוש - ת"ק - ידו ימנית על רגלו ימנית

צפון: ר' יוסי בר"י - כנגד המזבח [ירך המזבח], ר"א בר"ש - אףכנגד בין האולם למזבח,
רבי - אף במקום דריסת כהנים וישראל

ספק אם יציאת כל גופו מעזרה הוי היסח הדעת לקידוש ידים (לרש"י - אם יש פסול "יוצא" כקדשים שקדשו בכלי) - ולא לפרה אדומה [כל מעשיה בחוץ]

ספק אם טומאת הגוף הוי היסח הדעת לקידוש ידים - ולא לפרה [הואיל וטבול יום כשר]

קידוש ידים בעי כלי שרת [ירחצו] בפנים [רש"י - ונתת הכיור (בעזרה) ורחצו ממנו], לר' יוחנן חוץ מלפרה (ור' חייא בר יוסף חולק)

ספק אי טבילת ידים בכיור מהני או לא [ממנו ולא בתוכו]

ר' חייא בר יוסף - מי כיור נפסלים לעבודת דם וקומץ בשקיעה אא"כ שקעו כל הלילה

כיור בעי כדי ד' כהנים [משה ואהרן ובניו] אבל לא הכלי הקודח בתוכו [ירחצו - לרבות כלי שרת] (לרש"י - תוחבו לדופן הכיור)

אין קידוש ידים מכנו [רק לנחשת הקשתיו] או מכלי חול [ממנו]

טיט הנרוק שהפרה שותה, כל שתחילת ברייתו מן המים - כשרים למקוה

כשיעור - ונתן סאה מי פירות ונטל סאה - כשר במקוה וכיור (עד רובו) ולא לרביעית (לרש"י - לנט"י) [רש"י - רביעית לא חשיב לבטל]

מי כיור - ר' ישמעאל - מי מעיין, חכמים ור"ל - שאר מימות

טמא מחלל עבודה - זקני דרום - טמא שרץ [עון קדשים ולא מקדישים]

לזקני דרום טמא מת משלח פסחו כשר בדיעבד ולא אוכל [פסח שני ואכילת פסחים למצוה ולא לעכב וציץ מרצה (ל"ק כג:)]

לזקני דרום ציץ מרצה על כהן שהקריב בטומאת התהום (ספק) של טומאת מת וטומאת שרץ [הללמ"ס] ולא של טומאת זיבה

יושב מחלל עבודה [לעמוד לשרת, העומדים - לעכב] ואינו במיתה (לרש"י - הו"א מה מצינו) [מחוסר בגדים וריחוץ ושתוי ב' כתובין הבאין כא']

חציצה לרצפה מחלל [נלמד מחציצה דכלי שרת (לרש"י - לקבלת הדם)]

בשמאל לת"ק פוסל בקבלה וזריקה [ולקח באצבעו (ג"ש למצורע) ונתן - נדרש לפניו ולאחריו]

רבה בב"ח - ר' יוחנן - "אצבע" או "כהונה" ומעכב כפרה בעי ימין,
לר"ש "אצבע" או "כהונה + אצבע" בעי ימין [ג"ש למצורע]

מודה ר"ש דבעי ימין לקמיצה [קודש קדשים היא כחטאת, מנחת חוטא - יד יד], להזאת עולת עוף [כמשפט - חטאת בהמה]

רב - צריך לקבל כל דמו [ואת כל דם הפר ישפך - אם אינו ענין לשיריים]

שמואל - צריך שיגביה סכין למעלה (שלא יפול דמו) [מדם הפר - בלבד]

קבלה בעי ורידין ע"ג אויר כלי

בעי תמים בשעת קבלה [הפר - שהיה כבר] ובן שנה עד זריקה [בן שנה יהיה - כל הוייתו]

רגל שיוצא - צריך לחתוך (בלי עשיית מום) קודם קבלה

המקבל צריך להיות בצפון ולא השוחט

לכתחלה בעי כל הבהמה בפנים העזרה [והביאום לה']

תלייה באויר פסול בבהמה לשחיטת קדשי קדשים [שחיטה על ירך] ולאביי לקבלת קדשי קדשים [אויר צפון אינו צפון], ובכהן לקבלה תמיד [אין דרך שירות בכך]

רבא - מחשבה אינה פוסלת בפָּסוּל לעבודה, במנחת העומר, בנפגם מזבח

ר"י - מחשבה לזרוק שלא במקומו על המזבח כשר,
לזרוק שלא במקומו למחר פסול [כר"י - להניח ללמחר פוסל] ואין כרת [*פיגול רק בזריקה מעלייתא שיתיר אכילה [ואם האכל יאכל פיגול יהיה - שפיגולו גרם שלא יאכל]]

ר' אלעזר - מזבח חיצון מקדש (שאם עלו לא ירדו) פסולין הראוי לה, פנימי אפי' אין ראוי לה [האי רצפה, והאי כלי שרת]

מחשבת חוץ למקומו פסול [רבא - פיגול (פ' צו), רב(ה) - ביום השלישי (פ' קדושים) - אם אינו ענין] ואין כרת [והנפש האוכלת ממנו - רק לחוץ לזמנו, ואוכליו עונו ישא - רק לנותר]

רבא - פ' צו - ואם האכל תאכל (אכילת אדם ומזבח) מבשר זבח שלמיו (לאפוקי המתירין את עצמם) ביום השלישי (חוץ לזמנו) לא ירצה (שקרב כל מתיריו) המקריב (מחשב בשעת הקרבה (ר"א - דאי באוכל, כבר הוכשר) [לאחרים - לא יחשב]) אותו (ולא הכהן [לבן עזאי - לא יחשב, לא ירצה בזבח מיירי]) לא יחשב לו (מחשבות מוציאות זמ"ז), פיגול (חוץ למקומו) יהיה (מצטרף 1/2 זית בחוץ 1/2 למחר (אבל לא 1/2 לאכילה1/2 להקטרה))

לרבא - ביום השלישי (פ' קדושים) - מחשבת חוץ למקומו דוקא במקום משולש בדם בבשר ובאימורין (לרש"י לאפוקי היכל דאין אימורין או אכילה)

בל תאחר נדרו ירצה [בן עזאי - אותו, אחרים בבכור - היקש למעשר, בך חטא ולא בקרבנך]

לר"י מחשבת פיגול קודם למחשבת חוץ למקומו - כרת

1/2 זית למחר 1/2 בחוץ 1/2 למחר - רבא - פיגול [לרש"י - מצא מינו וניעור]

בר קפרא - פיגול - ר' דימי - ב1/2 בחוץ 1/2 למחר 1/2 למחר,
רבין - דוקא 1/2 למחר 1/2 למחר 1/2 בחוץ,
רב אשי - אפי' 1/2 למחר וכזית 1/2 בחוץ / 1/2 למחר

ר' ינאי - חישב לאכילת כלבים, ל"אכילת" אש למחר - פיגול, ולא לאכילת טמאים

מחשבת אכילת אדם והקטרה אין מצטרפין לשיעור כזית