בנפל - ר' יוחנן - שְמָה חליצה וביאה [איגלאי למפרע, ובן אין לה - ואין]
(לאביי לכו"ע לא שמה ביאה, ורבא חולק)
ר"ל, רבא להל' - לא שמה חליצה וביאה [לא אמרינן למפרע, אין לו - עיין עליו]
ומדרבנן החליצה אוסרת קרובות ומכהונה

בנכסי סבא - אין ספק מוציא מידי ודאי

בנכסי יבם לבד - ספק אינו יורש

בנכסי סבא - הם נוטלין 1/2, הוא נוטל חלקו בין האחים, והשאר 1/2 לו 1/2 להם

[עולא ורבה - זיקת נשואה עושה ספק נשואה - רש"י - ונכסים בספק (רש"י - ולב"ה אין ידו כידה וחזקתה עדיפה, הוחזקה נחלה כבר במשפחתה),

אביי - כשנפלו לה תחת הראשון - לב"ה נשוי ידו כידה ויבם לא כידה ולב"ש נשואה ידו עדיפה מידה ויבם כידה אבל לא כידה לנכסי דנפלו השתא (רש"י),

רבא - נפלו אחר מאמר - לב"ש כודאי ארוסה לדחות הצרה, וכספק נשואה לנכסים]

כתובתה על נכסי בעל הראשון [הקנו ליבם משמים],
ואם אין לו - משני [שלא תהא קלה להוציאה]

לל"ב לכו"ע ביאת קטן עדיף ומח' אי חליצת גדול עדיף או חליצת קטן כי הדדי [מצוה בגדול רק ליבום]

ר' יצחק - חזרו לומר דיבום עדיף [כרבנן דאבא שאול - דא"צ לשם מצוה]

ואסור בצרת קרובת חלוצתו [גזרו בהך דהולכת לב"ד (לרש"י - קרובת חלוצה - ואיכא דסברי שהקרובה חלצה)]

מת שאר אחיו - יוציאה בגט, וזקוקתו בחליצה

מתה אשתו - רב ור' חנינא - מותר ביבמתו [הותרה ונאסרה והותרה]

אבל לא לר' אלעזר [נאסרה שעה א']
שמואל ורב אסי - אסור [נאסרה אחר נפילה לכו"ע אסורה עולמית]

מתה - לרב חזרה זקוקתו והותרה, אבל לברייתא חולצת לזקוקתו כר' אלעזר

לחלוצה [חליצת מעוברת פסולה, אם תלד צריכה כרוז לכהונה ויש שלא שומעים, שלא לאבד מזונות מנכסי הבעל, מסקנא - דאינה עולה ליבום [אם לא יחפוץ] (רש"י - אפשר להמתין)]
אבל לא לאחר חליצה [מותרת בכרת (יבום) כ"ש בלאו (לשוק)]

לגרושה - לרב מנתינה, לשמואל מכתיבה

לנתגייר עם אשתו [להבחין בין זרע שלא בקדושה, רש"י - "ייבם" והוא בן גוי (גויה = זונה) ופגע באשת אח מאמו]

ר"מ, חכמי יבנה, להל' - ארוסה, פרושה מבעלה, אינה ראויה לילד [רש"י - אטו ראויה]
ור"י ור' יוסי חולקים
לר"י - נשואות יתארסו - חוץ מביהודה, ולר' יוסי מאלמנה מן הנישואין לל' יום [אבלות חדשה דיחיד]

ולא יבום לא' וחליצה לב' [אינו עולה ליבום, דלמא חליץ והדר מיבם]

לר"ע, רבי, ר"מ (צט.), ר' אמי, ר' יוחנן, ר' אלעזר, ר' חנינא - הולד ממזר [כאשת אב דלא תפסי קידושין [רש"י - עם הדומה לחמור, לא תתחתן, ואח"כ תבא, שאלתות - רק "בעולת בעל" יש להם]]

ר"ש בן יהודה, ר"ש התימני, רב ושמואל, ר' יהושע ב"ל, בר קפרא/זקני דרום, רבי אליבא דרבין, ר' נתן, רב מתנה, רב יהודה - הולד כשר [לא כאשת אב שתפסי קיד' לאחריני]
ופסולה לכהונה [ק"ו מאלמנה לכה"ג]
והיא מתחללת [כי תהיה אלמנה וגרושה - שיש לו אלמנות וגירושין]

רב אויא - אבל לא בקונה גוי מעצמו [מהם תקנו - לגופיה]

טבל ולא מל - לר"א ור' יהושע ור"י הוי גר [כאמהות (סברא - במה נכנסו תחת השכינה) - דנין משאי אפשר], ור' יוסי (להל') חולק - שניהם לעכובא

אינו נאמן לפסול בניו [ר"נ בר יצחק (להל') - לדבריך גוי אתה ואין עדות, רבינא - אינו נאמן על בני בנים - יכיר רק בבן]

אבל נאמן לומר בני בן גרושה [יכיר], וחכמים חולקים

לרשב"א טבילת עבדות, מלין, טבילת שחרור - כולן בע"כ [כל עבד איש (שקנה מגוי) ומלתה אותו] וכך יפת תאר מותרת מיד

ירח ימים - ת"ק - ל' יום, רשב"א - צ' [ירח, ימים, ואחר כן]

ר' יהושע ב"ל - מגלגל עמו עד י"ב חודש ואז חוזר ומוכרו לגוי - ר"פ לר"ע - דוקא בפסקא (לרש"י - קיבל להתגייר וחזר בו, א"ל הריני מגלגל עמך [כשכיר])

ר' אילעאי - לקחו ע"מ שלא למולו מותר לקיימו

שמעון התימני, להל' - חייבי כריתות [כנף אביו = שומרת יבם דאב]

ר' יהושע - חייבי מיתות ב"ד [לרש"י - סמיכות לא יקח אשת אביו לממזר]