גמ' מט. - מט:
שומר שנשבע בשקר על חנם - דממ"נ פטור/חייב או דרוצה להתחייב במה שפטור - אינו חייב קרבן שבועת הפקדון (אשם), או חומש כשמודה מעצמו [לא כפר ממון],
וחייב לרב ור' אלעזר קרבן שבועת ביטוי (עולה ויורד) אם שגג בקרבן
ולשמואל פטור [ליתא בלהבא] ולר' אמי פטור [נפש כי (אם) תשבע לבטא - מעצמו ולא מדיינים]
ולשמואל פטור [ליתא בלהבא] ולר' אמי פטור [נפש כי (אם) תשבע לבטא - מעצמו ולא מדיינים]
ש"ח שנשבע שנגנב ובאו עדים שגנבו - כפל [אם לא ימצא - כמו שהוא אמר] אבל לא בנשבע שאבד, וגנב מן השוק שכפר משלם כפל אפי' לא נשבע
מודה (אפי' מחמת שראה עדים באים) רק שגנב, פטור אף מד' וה' [ד' וה' ולא ג']
שוכר - לר"מ כש"ח, לר"י כש"ש, ורבה בר אבוה איפכא תני
הדרן עלך מסכת שבועות