אין איסור לעבד להניח תפילין ולישב בסוכה

לכתחלה יהיו כוכבים נראין, לר' לוי כוכבי חמה

ע"ג גמל או בנסמך הסיכוך על האילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט [רשב"א - שמא יתלה חפציו בסכך ומשתמש באילן]

עירובו באילן שברה"ר כשר הגם שאסור לטלטלו: עד גובה י"ט, אפי' למעלה מי"ט ורחב ד"ט כשצד א' כרמלית, באמר שביתתי על האילן [ראוי לעבור על השבות בין השמשות],
בגבוה י"ט וכלכלה משלים רוחב ד"ט [ראוי להופכה על צדה ולבטל הרה"י]

מותר להשתמש בצידי אילן בשבת (ולא על גבה, ולא על סכך/כלכלה שעל גבה),
לר' יוסה לר"ש בן אלעזר מותר ולחכמים אסור

שומרי גנות ופרדיסין ושומרי ממון העיר חייבין (לפמ"ג רק במקום דאפשר)

ר"א - אין שבחו של ת"ח להיות מניח את ביתו ברגל [כמעשר דכ' ושמחת אתה וביתך]

שינת עראי בעי סוכה [חברייא - ישתקע בתוך שנתו (וע"י שומר מותר); ר' אילא - לפעמים די לו בעראי]

לר' צדוק פחות מכביצה א"צ נט"י, ברכה אחרונה, סוכה

המוציא לחם מן הארץ רק במין שמברך אחריו ברהמ"ז

ר"א קנסו למי שלא עשה סוכה בערב הרגל שלא יעשנה ברגל [שיזדרז; מכוין מלאכתו לחוה"מ]

ב"ש הודו לב"ה רק בתרומה טמאה שעולה בק' תרומה טהורות [ק"ו מתרומה טהורה שהיא במיתה לזרים שעולה בק' חולין] - לר"א צריך להרים סאה א' ותשרף, וחכמים חולקין

קטן יוצא בעירוב אמו אע"פ שא"צ לאמו

מפנין מפני גשמים כדי שתסרח המקפה, שרב, יתושין