ירושלמי סוכה
הלכה א (א. - ד.)
פסול למעלה מכ' אמה [כקורה במבוי לרב אבין - דבעי היכרא [למען ידעו] (אא"כ דפנות מגיעות לסכך); בסכת תשבו - בצל סכך ולא בצל דפנות; בז' על ז' = לול תרנגולין (תוס')]
לר' יונה דוקא למעלה מכ' מהדפנות
ור"י מתיר אפי' נ' וק' אמה [א"צ היכר וקורה משום מחיצה [פי תקרה טפח יורד וסותם]]
נ"מ בין סוכה למבוי:
א"צ סכך ע"ג כותל [גוד אסיק] משא"כ קורה פחות מד"ט בעי תוך ג"ט לכותל;
דופן שלישית טפח ולר' יוחנן ב' דפנות די בד"ט משא"כ קורה בעי ג' שלימות;
רוח רביעית אפי' יתר מי' אמות משא"כ קורה;
סכך מחובר פסול ובמבוי כשר עד בית סאתים [ביותר מסאתים בעי הנחה לשם דירה];
במבוי א"צ צל, ומקורה ד"ט מהני [פי תקרה]
נסר ע"ג עמוד באמצע הסוכה תוך כ' אמה -
לר' הושעיא ספק אי אמרינן בצדדים נחשב סכך פסול להיות דופן עקומה
לחזקיה פוסל בג"ט [למעלה מכ' לא חזי לדופן]
לר' בא בר ממל מודדין הסוכה ממקום ישיבתו (וכן במחיצה תלויות [אוכל בצל דפנות]) -
ור' יוסה חולק [בסכת תשבו - מודד מקרקע]
ור' יוסה חולק [בסכת תשבו - מודד מקרקע]
למלאות מן הים לרה"י בשבת בעי מחיצה י"ט משוקעת במים כמלואו של דלי
עיטורים הראויין לסכך ממעטין מי"ט/מכ' אמה
קש ותבן על הקרקע או עלו עשבים לא ממעט
למעלה מי"ט רשות אחרת [בית ר' ינאי - ודברתי אתך מעל הכפורת (ארון ט' וכפורת טפח [פני]) בשעה שבא לחנות; ר"ש בן יוצדק - קרשים מרה"ר לעגלות כשהיו מגולות]
שיעור בית למזוזה ומעקה וטבל - לרבי ד"א, לר"ש ד' דפנות, לר"י בברייתא ד"א וד' דפנות,
לר"י במשנה אפי' סוכה בחג [דירת קבע] דא"צ ד' דפנות או ד"א
לר"י במשנה אפי' סוכה בחג [דירת קבע] דא"צ ד' דפנות או ד"א
דופני סוכה - לרבנן ג' [ג"פ סכות = לסכך ולב' דפנות, ושלישית טפח מדבריהן; וי"א מדאו' וסכך נלמד מוסוכה תהיה לצל; מחרב, ולמחסור ולמסתור, מזרם וממטר]
לר"ש ד' [סכת סכת סכות (2) = לסכך ולג' דפנות, ורביעית טפח מדבריהן; וי"א מדאו' וסכך נלמד מוסוכה תהיה לצל; מזרם, וממטר = 2]
לר' יוחנן ב' כהלכתן ד"ט ושלישית טפח מרוחקין זמ"ז ג"ט [לבוד; עומד מרובה]
לר' יסא א"צ ב' כהלכתן דבוקות זל"ז,
לברייתא פסול לכה"פ כשב' כהלכתן הן ברוחות זו בצד זו (מזרח - דרום)
לברייתא פסול לכה"פ כשב' כהלכתן הן ברוחות זו בצד זו (מזרח - דרום)
לפי' ב' ר' יסא מכשיר לבוד מב' צדדין, והברייתא פוסלת כשאינן בשורה אחת
שלישית טפח לר' שמואל בר"י בשם רב ה [כשר כנגד הקצר],
לשמואל ור' ירמי' בם רב אפי' ף [כשר כנגד הארוך], לריב"ל רק ף תוך ג"ט [בלא"ה אתי אוירא דהאי ודהאי גיסא ומבטלו]
לר"ל בשם ר' יוסי ב"ח צוה"פ כמחיצה אפי' יותר מעשר אמות [כל צד מחיצה בפנ"ע וא"צ היקף לכלאים], ור' יוחנן חולק [כשבת]
צוה"פ גבוה מכ' אמה - לר' יודן מהני לכלאים ולא לשבת [כקורה],
לר' יוסי אף לשבת [בעי מגופפת מד' רוחות (קנים ע"ג קרקע - מדין מחיצה)]
סוף תקרה ע"ג קנים לא נחשב צוה"פ, וכן סוף סכך [לא נעשה לשם צוה"פ]
להל' צוה"פ פסול לדופן סוכה ולשבת בפרוץ מרובה (דלא כר' יוחנן בן נורי)
מחיצה לכלאים - לרב פרצה מג"ט עד ד"ט בעי עומד מרובה, ולר' יוחנן מ"מ אסור [עומד שאין בו ד"ט לא מצטרף לעומד מרובה], מד"ט עד י' אמות בפרוץ מרובה מותר רק כנגד העומד ד"ט, יותר מי' אמות - מותר רק כנגד העומד אפי' בעומד מרובה
לשבת מג"ט עד י' אמות בעי עומד מרובה [בעינן היקף],יותר מי' אמות מ"מ אסור
פסל היוצא על פני כל רוחב הסוכה כשר -
לר' חייא בר בא רק כנגד דופן א', לר' יסא אפי' חוץ לדפנות
מותר לשבת תחת חמתה מרובה כשרוב הסוכה צילתה מרובה
מחצה חמתה כשרה [פורץ כעומד מותר] אבל מחצה אילן פסולה [עשוי לצמוח יותר]
הלכה ב' (ד:)
לב"ש צריך סוכה לשם חג, ותוך ל' יום סתמא לשמה
לב"ה די בחידוש טפח על טפח לחברייא, או כל שהוא על פני כולה לר' יוסה, אבל בעי לשם צל
לכו"ע בעי מצה לשם פסח [בלא"ה לא דקדק בחימוץ]
סוכת רועים, יוצרים, כותים כשרה
לעצמו מברך אקב"ו לעשות סוכה,
בשביל אחר מברך לעשות סוכה לשמה (מהרש"א - לב"ש), ולגי' הרא"ש על עשיית סוכה
ויברך שהחיינו, וביו"ט שוב מברך שהחיינו
משמברך לישב בסוכה ליל יו"ט א"צ לברך עוד
הלכה ג' (ד: - ה.)
סוכה תחת אילן/בית/סוכה פסולה [בבלי - בסכת (חסר) - אחת],
ולר"י תחת סוכה כשרה כשאין דיורין ממש בעליונה
סכך העליונה מצטרף ולא מבטל סכך התחתונה כשאין ביניהם י"ט וי"א ד"ט
הלכה ד' (ה. - ה:)
סדין ע"ג נקליטי (2) המיטה כשרה [אין גג טפח; אינן קבועין]
לר' חנניה סדין לנוי פוסלת מלמעלה אבל לא מן הצד (למעט מז"ט),
לר' יוסה אף מלמעלה (תוך ד"ט לסכך) כשרה
הלכה ה' (ה:)
סכך פסול (מחובר) בטל ברוב סכך כשר (בחבטן ועירבן)
הדלה גפן ואח"כ קצצן מהני שכשהדלה לשם צל [תעשה ולא מן העשוי בפסול] או מנענע
מסככין באינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ [ר' יוחנן - פסולת מגרנך ומיקבך; ר"ל - ואד (ענן) יעלה מן הארץ] וגזרו באניצי/בחבלי פשתן [נשתנית צורתו]
שלבי סולם נקיבות מקבלים טומאה, ולר' ירמי' אמר רב (לקמן ה"ז) רק מדרבנן [בית קיבול העשוי למלאות]
עננים לר' יוחנן מלמעלן, לר"ל מלמטן
הלכה ו' (ו.)
אין מסככים בחבילי קש ועצים של כ"ה קנים קשורים [נראית כאוצר (לייבשן)]
קצר לסכך אין לקש דין יד לטומאה ולהכשר אא"כ חישב לאוכל ואח"כ הוכשר
וספק באמר לכשיעשו מצותן יחזרו לאוכל אי בעי הכשר שני
וספק באמר לכשיעשו מצותן יחזרו לאוכל אי בעי הכשר שני
קצר למאכל ואח"כ חישב לסכך עדיין יש דין יד
לר' יאשיה דפנות צריכים להיות ראוי לסכך [וסכת על הארון את הפרוכת - קרוי סכך]
הלכה ז' (ו. - ו:)
מח' ר"י ור"מ אי מסככין בנסרין רחב ד"ט או לא [גזירת תקרה], ובנסרים משופים או לא [אטו כלים]
נסר ד"ט שצדו פחות מד"ט - לשמואל על צדו כשר, ורב המנונא חולק
לר' יוחנן ור"ל אין ישנים תחת נסר ד"ט אבל אינו מפסיק בין הסכך מכאן ומכאן אלא בד' אמות
סכך פסול אינו משלים לשיעור ז"ט
הלכה ח' (ו: - ז.)
תקרה של נסרים ד"ט - אף לר"מ מהני פקפוק (מנענע) [תו ליכא גזירות תקרה] או נוטל א' מבינתיים ויתן סכך במקומו, לר"י לב"ש בעי שניהם
הלכה ט' (ז.)
משמעות המשנה דמחצה סכך מחצה שפודין כשרה כשאין ריוח ביניהם
לברייתא ולר' יוסה אף למשנתנו צריך שירבה הכשר
חוטט בגדיש לשם סוכה פסולה [לר' יוחנן דנראית כאוצר (ובדיעבד יצא); לר' חייא תעשה ולא מן העשוי (מדאו')]
הלכה י' (ז. - ז:)
הפסק דפנות ג"ט מן הארץ לת"ק פסולה [גדיים בוקעים], לר' יוסי כשרה [גוד אחית]
לר' יוחנן מודה ר' יוסי דמחיצה תלויה לא מהניא בשבת, ור' חנינה ור' יוסי בר"ח חולקין
לר' חנניה בן עקביה ור"י פי תקרה מהני בשבת מדין מחיצה תלויה
לר' חנניה בן עקביה התירו הבאת אלונטית לביתו בשבת ע"י עירוב
אויר ג"ט פוסל מן הצד (ובאמצע מפסיק)
הלכה י"א (ז:)
סכך פסול פחות מד"א מן הצד כשר [נראית כדופן עקומה; לר' יונה סכך פסול פוסל בד"א]
אויר פחות מג"ט משלים לז"ט ואסור לישן תחתיו
הלכה י"ב (ח.)
כצריף (^) או סמכה לכותל לר"א פסולה [בלי גג לאו אהל] אא"כ הדפנות ע"ג אבנים וגבוהה טפח
לר"א סתם מחצלת לשכיבה ומקבלת טומאה ואף בגדולה, ות"ק חולק
לר' יוחנן מח' במחצלת אושא (רכין), לר' ליעזר מח' בלא רכין ולא קשין
מחצלות שתולין לוילון טהורות
מחצלת קנים שהתיר הקשירה מצד א' כשרה לסכך (לר' יצחק ב"ר לעזר רק מדוחק)