הלכה א' - ב' (ג. - ד.)
לר"מ לכו"ע ולר"ש לב"ש חורשין שדה לבן עד שתכלה הליחה שאין צורך לפירות שישית
לר"ש לב"ה עד פסח [כלתה רוב הליחה]
זיבול ועידור וחרישה לצורך ירק שישית ומלאכות דרבנן לצורך אילן מותרין עד ר"ה
לרבי חרישה עד ג' ימים לפני ר"ה [השרשת אורז]
זירוד (ענפים יתרים) ופיסול (פסולת) - לת"ק עד ר"ה, לר"ש עד עצרת,
לר' יהושע אף בתחלת שביעית
לר' יהושע אף בתחלת שביעית
חותכין גפנים וקנים הרצופין שיהיו מרווחין עם ענפיהם - ר"ש - מן הפקק ולמעלה
ר"ש - נוטל העלה המסתיר חמה מאשכול בשביעית [מניעת הפסד], אבל לא יכסח (ענפים יבשים)
מסקלין אבנים המחוברות לארץ עד ר"ה, ועליונות אף בשביעית
הלכה ג' (ד. - ד:)
לרבי מזהמין וכו' ומשקין נטיעות עד ר"ה, לרבנן מזהמין ומתליעין בשביעית [לאוקמי] (ובחול המועד יסלק תולעת הנראית) אבל לא יעשה גדר לצל [לאיברויי]
המבקע כזית יחפה באבן וקש [לאוקמי] ולא בעפר [לאברויי]
לת"ק סכין ומנקבין פגין עד ר"ה, לר"י דתד"ב רבי רק במקום שנהגו לא לסוך
לר"י דמשנתינו במקום שנהגו לא לסוך סכין אף בשביעית
לת"ק אין סכין ומנקבין פירות שביעית במוצאי שביעית, ור"ש מתיר
הלכה ד' (ד: - ה.)
אין נוטעין מבריכין מרכיבין ל' יום לפני ר"ה [תוספת שביעית]
עוקרים הנטוע וכו' סמוך לר"ה ל' יום לת"ק, ג' ימים לר"י, י"ד יום לר"ש [מח' מתי נקלט] (אא"כ ברי שנלקט קודם)
ופירותיו אסורין לר' לא, ומותרין לר' בא ור' לעזר
ומח' אם קנסינן אף לבנו [אם הטעם משום שמונין ערלה ויודעים או מפני חשד]
ל' יום לפני ר"ה חשיב שנת ערלה, ופירותיו מותרין משיחנטו אחר ט"ו בשבט של שנה ד' [ובשנה הרביעית; להשלים שנת אילן (מח' ראשונים אם אף במנה ג' שלימות)]
הלכה ה' - ו' (ה. - ו.)
שנת מעשר בתבואה בתר שליש [מגרנך ולא כולו, תבואת זרעך - הראוי לזריעה, שנת השמיטה בחג הסוכות - אף שנלקט בשמינית]
באורז ובקטניות משהשרישו [א"א לעמוד מתי שליש (אבל שמשרישין כאחת) ולא מערבבין
[עשר תעשר את כל תבואת זרעך - ולא ב' מעשרות בשנה;
שש שנים וכו' ואספת ולא חמש (משום ספק בשביעית)]
[עשר תעשר את כל תבואת זרעך - ולא ב' מעשרות בשנה;
שש שנים וכו' ואספת ולא חמש (משום ספק בשביעית)]
בירק בתר לקיטה [כמו מגרנך ומיקבך - בתר שנת השקאה]
אפונים לר"ש מהשרשה, לר"א משהוקשה קליפה כתרמיל
פול המצרי לזרע - מהשרשה, לירק - לקיטה
לזרע ולירק או לזרע ונמלך גם לירק:
שליש לפני ר"ה - בולל ומעשר כשנה שעברה [זרע עיקר]
מקצתן נתבשלו לפני ר"ה - ב' מעשרות
כולן נתבשלו - רק העלים שצמחו אח"כ בתר לקיטה
שליש לאחר ר"ה וליקט קצת לפני ר"ה - ב' מעשרות, ואל"ה בתר לקיטה
חישב לפני שליש - בתר לקיטה
שליש לפני ר"ה - בולל ומעשר כשנה שעברה [זרע עיקר]
מקצתן נתבשלו לפני ר"ה - ב' מעשרות
כולן נתבשלו - רק העלים שצמחו אח"כ בתר לקיטה
שליש לאחר ר"ה וליקט קצת לפני ר"ה - ב' מעשרות, ואל"ה בתר לקיטה
חישב לפני שליש - בתר לקיטה
לירק ונמלך לזרע: כשמנע מהן מים לפני ר"ה ל' יום (ובשדה בעל ב' (לר"מ)/ג' (לחכמים)
עונות) נחשב כקטניות [שוב אינו חי ממֵי שנה הבאה]
לברייתא רק במנע מים ג' עונות ובהביא שליש לפני ר"ה ובלא"ה בתר לקיטה
עונות) נחשב כקטניות [שוב אינו חי ממֵי שנה הבאה]
לברייתא רק במנע מים ג' עונות ובהביא שליש לפני ר"ה ובלא"ה בתר לקיטה
השריש בשישית לזרע ולירק ונכנסה שביעית - לתני ר' חלפתא בן שאול אף הירק מותר,
לתני ר' חייא אסור לאדם [מראית עין] (אא"כ מצאו בתוך הזרע) ולכתחילה לוקט מעט מעט ומאכיל לבהמתו מיד,
לר' ירמי' - לוקט לאדם רק לצורך בישול ואכילה מיד
זרעו בשביעית ונכנסה שמינית - אם לירק כולו מותר, אם לזרע ולירק רק ירקו מותר
מנע מים מבצל הכפרים או מפול המצרי ל' יום מאמצע אלול -
הנלקט אח"כ כזרע (למעשר ולא לשביעית), הנלקט תוך ל' אחרי ר"ה ספק אם כזרע [למפרע] או בתר לקיטה (אין מעשרין זע"ז) [כזרע רק מכאן ולהבא]
מניעת מים להחשב שישית - ל' יום, של שדה בעל לר"מ ב' עונות השקאה, לחכמים ג'
הלכה ז' (ו. - ו:)
דילועין שהוקשו לפני ר"ה (דוקר ואינו מתאחה) ונפסלו מאכילת אדם דינם שישית [כזרע], ותימרות שלהן אסורין
לר"ש מרביצין מים בשדה לבן בשביעית (ולא בחוה"מ [טורח במלאכה; זמן קצר]), וראב"י אוסר
חופר קצת בעפר אורז [שיקלטו המים] ולא יכסח העלין [משביח]
אסור לקלקל ירק שביעית הראויין למאכל בהמה
בחוה"מ משקין אילנות צפופין ולרבנן דראב"י אף בי' לבית סאה
אבל לא במרווחין ולראב"י י' לבית סאה רק מושכין מים מאילן לאילן