הלכה א' - ב' (מא. - מב.)
בן סורר ומורה (ולא בת) - מב' שערות עד שיקיף זקן התחתון [בן (הסמוך לגבורתו של איש) ולא איש,
ר' שבתי ותני ר' שילא - ו' חדשים [בן ולא ראוי ל"אב" (ק"ע - יולדת למקוטעין)]
ר' שבתי ותני ר' שילא - ו' חדשים [בן ולא ראוי ל"אב" (ק"ע - יולדת למקוטעין)]
חיוב על אכילת 1/2 מנה בשר מהובהב (בשיל ולא בשיל) ו1/2 לוג יין האיטלקי (לר' יוסי כפול)
אבל לא בסעודת מצוה [שומע בקול אביו שבשמים], או איסור [איננו שומע בקולנו דוקא]
לר"ל עור וגידין שסופן להקשות הוי כבשר חוץ ממינוי על הפסח [ואכלו את הבשר],
לר' יוחנן הוי כבשר לפסח לאיסור ולטומאה ולא למלקות על אכילת עור
ר' יוחנן - לווין ברבית לסעודת מצוה, אכל פרורין מסעודת קידוש החודש
הלכה ג' - ה' (מב. - מב:)
חיוב דוקא בגזל משל אביו (לר' יוסי בר"י ומשל אמו (לק"ע מה שבאחריותה, לפ"מ מסעודתה)) מעות [שכיח] וקנה בשר שלא ביוקר, ואכל ברשות אחרים [לא מתפחד וממילא ימשך]
דוקא ברוצה אביו ואמו להביאו לב"ד,
לר"י אמו שוה לאביו בקול במראה ובקומה [בקולנו], לרידב"ז ראויה לינשא לאביו
פטור בא' מהם גידם [ותפשו], חיגר [והוציאו], אלם [ואמרו], סומא [זה], חרש [איננו שומע]
הוריו מוכיחין אותו בפני ב', ומלקין בפני ג' [לא תגנוב]
ואם חזר וקלקל [לא תגנובו] נידון בכ"ג לסקילה כשיש שם ג' של ב"ד הראשון [זה]
לא תגנובו אפי' ע"מ למיקט, לשלם כפל, לא תגנוב את שלך מגנב
גזלן = גנב בפני בעלים לר' הילא, בפני י' בנ"א לר' זעירא ור' אבהו
זקני ב"ד בלי מום [ותפשו, והוציאו, ואמרו, ידינו לא שפכו, ועינינו לא ראו]
הלכה ו' - ז' (מב: - מג:)
צריך גמר דין לפני שהקיף זקן התחתון
בעל מוחל קינוי סוטה עד שנמחקה המגילה; אב ואם מוחלין בן סורר עד גמר דין;
לאנשי ירושלים ב"ד מוחלין מיתת זקן ממרא (ולא להחזירו לשררתו)
ור"י בן בתירה חולק [שלא ירבו מחלוקת]
ור"י בן בתירה חולק [שלא ירבו מחלוקת]
מת בעל הסוטה - לב"ש נוטלת כתובתה [הייתי שותה], לב"ה לא [ספק]
פוגמת כתובתה (קבלתי מקצת) תיפרע בשבועה,
פוחתת (כתובתי מנה) תיפרע בלי שבועה [אינה מודה לו שקיבלה],
ע"א שהוא פחותה (מנה) תיפרע בלי שבועה [ע"א במקום ב' שבשטר],
הנפרע שלא בפניו להצילו מרבית (ערב מהלוה מעכו"ם, לנ"י מלוה מהערב של גוי) בעי שבועה,
הפוגם שטרו ומת - יורשו גובה בלי שבועה [העמידוהו על דין תורה דאינו יכול לישבע]
(לר' בא אא"כ פגמו בב"ד, ורב חסדא חולק) ורק ישבע שלא אמר שפרוע הוא ואין שובר
(לר' בא אא"כ פגמו בב"ד, ורב חסדא חולק) ורק ישבע שלא אמר שפרוע הוא ואין שובר
נתחייב שבועת הנוטלין בב"ד ומת - אין בנו גובה
מיתה הרבה יין ורוב שינה ופיזור לרשעים, כינוס ושקט לצדיקים - הנאה להם ולעולם;
בן סורר נידון על שם סופו - וסופו לשכח תלמודו; צדיקים ישנים קימעא שתהא דעתן מיושבת
הלכה ח' - ט' (מג: - מד:)
בא במחתרת ושיבר כלים - בברור ששלום עמך חייב [אם זרחה השמש - כזריחת החמה]
אבל שאר בנ"א פטור
אבל שאר בנ"א פטור
ההורג מספק פיקוח נפש אינו נהרג, וכ"ש שספק פיקוח נפש דוחה מצוה
לתני ר' חייה כשיצא חוץ למחתרת אסור להורגו,
לרשב"י הרגו פטור [עדיין יהרגנו; רב הונא - כי יחם לבבו]
ניתן להציל בנפשו: 1) רודף להרוג,
2) לעריות, חוץ: מחייב לאוין, בהמה, אחר המעשה, יש מושיע ע"י דבר אחר,
לר"י אומרת להניחו שלא יהרגנה,
לר"י אומרת להניחו שלא יהרגנה,
3) לר"א בר"ש עובד ע"ז [ק"ו מכבוד בשר ודם],
ולא מחלל שבת
רודף שמזיק חייב לשלם [ק"ע - מיתה לזה ותשלומין לזה; פ"מ - שלא באין כאחד],
ובשעת רדיפתו עד שמגיע לעיר מח' ר' זעירא ור' הושעיה (לק"ע מח' בנרדף שהזיק להציל נפשו)
ספק אם מותר להרוג נרדף הרודף אחרי הרודף, או קטן הרודף
(אבל לא הנולד למקשה לילד [ספק מי הרודף])
(אבל לא הנולד למקשה לילד [ספק מי הרודף])