חקירות אף בעדים על לסטים מפורסם [יכול להזימה]

מעידים על הרוג בין טבריה לציפורי שאינם מכירים [חזקת ישראל]

צריך התראה [וראה את ערותה - טעמו של דבר; יומת המת - יודיעו באיזה מיתה; להורגו בערמה - יערימוהו באיזה מיתה (ולא התראת מיתה אחרת אף החמורה)] ויאמר ע"מ כן אני עושה

מקושש ומקלל בסקילה [פ"מ - הוראת שעה בלי התראה]

ספק אם עובד ע"ז שלא כדרכה כעין עבודת גבוה חייב (לרידב"ז פטור, לק"ע חייב אבל לא שואלין באיזה עבודה)

ב' מעידים שנזר "ב'" וב' מעידים "ה'" - לב"ש מוכחשים, לב"ה נזיר ב' [בכלל ה']

הכחשה במעשה שלאחר עיקר העדות - לא בטלה

עד רוב החודש בן עיר טועה יום א' [אינו יודע בעיבורו] (לפי א' בק"ע חכמים חולקים)

לר"מ אין הכחשה בהפרש שעה א',

לר"מ מדאו' איסור חמץ שעה א' לפני שקיעה [לא תאכל עליו (על אכילת הפסח) חמץ, ואך חלק]

ר"י - בפסח יש עשה ול"ת על אכילת חמץ ועל ביעורו, ק"ע - לר"מ אין לאו של לא תאכל עליו חמץ

בלא מצאו זכות מלינין הדין - נו"נ זוגות כל הלילה, ואם לא מצאו זכות עומדים למנין

"איני יודע" כמאן דליתי' ומוסיפים ב' עד ע"א (אף בממונות [ק"ע - מתוך שיכול לחזור ולהחליט עדיין נחשב דיין וצריך ג' להכריע]), ואז דנין [שלא יראה ב"ד מעמעם (מגומגם)] עד הטייה,
ואם עדיין חולקים - לר' יוחנן פטור [בחזקת זכאי], ולר"ל חייב

המזכה אינו חוזר לחייב עד גמר דין

הסופרים כותבים דברי המחייב והמזכה [מפני המחייב שמא ישכח טעמו (ק"ע - ויירא ללמד זכות); מפני המזכה (ק"ע - שלא יחזור)]

גדול הדיינין אומר "נזדקן (ברור) הדין" בדיני ממונות

א' "איני יודע" בממונות והוסיפו ב' וא' "איני יודע" - לר' אילא יוסיפו עוד ב' (אור שמח - אא"כ הראשון חזר והחליט) [נראה הדין לגמור בד'], לפ"מ לת"ק גומרין בג'

אע"פ שדנו בג', די בחתימת ב'