לר"מ יכול לפסול דיין של חבירו שאינו קבוע ולא דיין שלו

לר"מ יכול לפסול עדות של זה - לר"ל רק עד אחד, לר' יוחנן כשיש יותר מב' עדים,
ר' זירא - רק בצירוף עוד מערער

עד פסול רק משהכריזו עליו בב"ד ולהבא

באחד אמר איני ידוע יכולים כ"א להוסיף עוד דיין עד שקנו מידן,
לפ"מ ג' מזכים וב' אינם יודעים הוי כגמר דין

קיבל עליו בפני ג' נאמן עלי קרוב או ג' רועי בקר - לר"מ יכול לחזור, לחכמים לא

ציערו עד שקיבל עליו דיין - יכול לחזור

השבע לי בחיי ראשך או בבגד זה (פ"מ) - לר"מ יכול לחזור, לחכמים לא

גזלן דרבנן פסול לעדות ממון, ולר"א אף לנפשות

עד שהוזם על ממון לר' יוסי כשר לנפשות (כרבנן), ור"מ חולק (כר"א)

התיר ר' ינאי חרישה ראשונה בשביעית משום גזירות מס המלך [אף בפרהסיא אין יהרג ואל יעבור כשאין כוונתם להעבירן על הדת]

גוי אינו מצווה על קידוש ה' [ונקדשתי בתוך בני ישראל, יסלח ה' לעבדך (אלישע הודה לנעמן שישתחוה לע"ז)]

טייב שדהו בשביעית אסור לזורעה במוצאי שביעית -
לר' יוסי אף בזה"ז (שביעית דרבנן), לר' ירמיה בטלה הגזירה (לק"ע - מחמת אונס)

לר' ירמי' בעל השדה זוכה בפירות שביעית משיתנם לכליו, לר' יוסי לא זכה [טעה וחשב שהן שלו]

קרוב ונתרחק קודם שראה כשר, ר"י (רב להל') פוסל כשיש לו בנים ממנה

אף חתן חתנו של בעל אחות אביו/אמו פסול

חורג אחותו כשר

לר' יוחנן שני בשלישי מעיד, לר"ל רק בדיעבד

לר"י אוהב בימי המשתה ושונא שלא דיבר עמו ג' ימים פסול, וחכמים חולקים

עדי הודאה רק כשהודה בפניהם או מתכוין למסור עדות (אתם עדי) ולא בעדים שהסתירו עצמן

התובע (ויבמה) פותח ראשון [מי בעל דברים יגש] והמוצא מחברו עליו הראיה [יגש אליכם - ראיותיו]

דיין לא יאמר לבעל דין לקבל עליו עד אחד

רב הונא היה פותח לבעל דין קצת בזכות [פתח פיך לאלם]

ב' שעירי יו"כ, כבשי תמיד, מצפרי מצורע, חצוצרות בעינן שוין [שני]

נשים וקטנים אין מעידין או דנים [ג"ש שני שני מאלדד ומידד]

לא יכבד בעל דין אחד יותר [שני האנשים]

לגי' ירושלמי יומא פ"ו הנידונין יעמדו בשעת קבלת עדות

נידונים עדים ודיינים לא יהיו קרובים זה לזה [לא יומתו אבות וכו' ולא בנים על אבותם; אחד גורם הריגת שני; ושפטו העדה וכו' ובין גואל הדם - ולא הם גואל הדם]

אין קרבן שבועת העדות לקרובים (וספק בקרבן שבועת ביטוי), פסולי עדות , חוץ לב"ד [אם לא יגיד - לחייבו ממון], לעד אחד (ואין שבועת ביטוי דראוי לשבועת עדות ע"י צירוף) אפי' קבלוהו עליהם כשנים [והוא עד - הראוי להוציא ממון מן התורה]

כפר בפקדון ובאמת נאנס - אין שבועת הפקדון

לת"ק העדים צריכים לראות ביחד, חוץ מעדות בכורה, חזקת ג' שנים, ב' שערות

ב' עדים על שערה אחת בגבו וב' על שערה בכריסו - מח' רב אסי בר' בון ורב הושעיה ב"ר שמי אי הוי חצי דבר או לא [שמא נשרו וראו כל מה שיש]

לת"ק שומעין עדים רק בבאו בב"א, לר' נתן ור' יהושע בן קרחה אף בזה אחר זה

בעל דין שלא בא - מקבלים עדים שלא בפניו ופוסקים, ויכול לערער

יורש אינו יכול להוציא ספרים מא"י לחו"ל אא"כ התנה המוריש להוציא

לר' יוחנן דיין מן המיעוט יכתוב פסקו כמו הרוב [שלא יאמר לא הניחו לו],

שטר עם הנפק - מח' אליבא דשמואל אם צריך לקיים העדים או הדיינים או די בקיום ע"א ודיין א'