הלכה א' - ב' (כח: - כט:)
מעות שנמצאו בין שופרות - הולכין אחר הקרוב, מחצה על מחצה להחמיר
בין שקלים לנדבה יפלו לנדבה [שמא יפלו לשיירי הלשכה לחומות, הו"ל כשוקל ומת]
בין קיני חובה לגוזלי עולה, יפלו לעולה [תנאי ב"ד שיקרבו עולות], ויביאו חטאת לכפרתה מן הציבור (לת"ק) / מן המספק (לר' יוסי, ר' יצחק)
מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמות בירושלים - מעשר
בהר הבית - חולין [חזקה שמחלל מהלשכה מיד על בהמה]
בירושלים - חולין, וברגל מעשר (לר' יוסי בתוספתא תמיד מעשר)
בשר שנמצא בעזרה - אברים עולות (והאוכלן לוקה), וחתיכות חטאות, ותעובר צורתן [פסול היסח הדעת (ספק טומאה), ספק נותר] (לר"ל דהיסח הדעת פסול הגוף א"צ עיבור צורה)
בירושלים - שלמים ותעובר צורתו
בגבולין - אברים נבילות ולוקה (חוץ מברֶגֶל שהבשר מרובה, מחרוזות קשורות)
חתיכות מותרות (כשאין חשש נתעלם מן העין)
ביד נכרי היוצא ממקולין ישראל - מותר [פריש מרובא]
ר' מנא החמיר על עצמו להכריז על אבידה שמצא בסרטיא
הלכה ג' (כט: - לא:)
בהמה שנמצאת כמדת מירושלים עד מגדל עדר:
זכרים - לר' הושעיא יחלל [תנאי ב"ד] ויביא שלמים ואף עולה,
לר' יוחנן אם רוב הנמצאים זכרים - עולות, ואם רוב נקבות כולן שלמים,
לר' זעירא תנאי ב"ד על זכרים אבודות שיקריבו עולות
לר"י תוך ל' יום הראוי לפסח - פסח
לר' יוחנן אם רוב הנמצאים זכרים - עולות, ואם רוב נקבות כולן שלמים,
לר' זעירא תנאי ב"ד על זכרים אבודות שיקריבו עולות
לר"י תוך ל' יום הראוי לפסח - פסח
נקבות - שלמים
תקנת ב"ד שנסכים של אבודות, גוי, גר שמת באין משל ציבור
תנאי ב"ד שכה"ג שמת\נטמא\מום - לר"ש חביתין מציבור [חק עולם - גי' גר"א - משל עולם,
י"ג - ממי שהבריות שלו \ מי שהברית כרותה לו] והתנו שיבא מתרומת הלשכה,
י"ג - ממי שהבריות שלו \ מי שהברית כרותה לו] והתנו שיבא מתרומת הלשכה,
לר"י מיורשין [מבניו]
ומביאין שלימה [אותה] בבוקר ושלימה בין הערבים וכן שמן ולבונה
חוצה חביתין - לר' יוחנן לפני קידוש (וכמ"ד אין עשרון מקדש), לר"ל אחר קידוש
עבודה לפני מנחת חינוך - גי' ירושלמי - כשירה, גי' הגר"א - פסולה
ר' מנא - אם נעשית מיד כה"ג מביא מנחה א' לחינוכו וא' לחביתין (לבבלי צריך ג')
אפיית חביתין צריכה להיות בשעת הבאה ולא קודם
מח' אליבא דר' חנינה אי מטגנה ואח"כ אופה [תאפינה נא - כת"ק]
או אופה ואח"כ טיגון [תאפינה נאה - כרבי]
תנאי ב"ד שנהנין מעצים ומלח לאכילת קדשים, שאין מועלין באפר פרה (חזרו ואוקמוה אדאו'), שקינין פסולות באין משל ציבור ולר' יוסי מן המספק