הלכה א' (יד: - טז.)
פסולי פתילות [האור נמשך לאחריו (קופץ) ויוציאה לתקן; לא הוצת ברוב העשוי לדלוק ויכבה (ואף בחנוכה למ"ד כבתה זקוק לה)] ושמנים [אינו נמשך ושמא יטה]
אסור להדליק בתרומה טמאה [שלא ישרפו בשבת [והנותר ממנו עד בוקר (שני - ט"ז ניסן) באש תשרפו] (משא"כ הבערה מערב שבת מותר [מלאכה נעשית מאליה]); מפני יו"ט שחל בער"ש [אטו שריפת קדשים ביו"ט]
לר"י דיליף שריפת חמץ מנותר, אסור שתישרף בשבת (בי' - בערב פסח שחל בשבת)
משהגיע זמן שריפת נותר (בוקר שלישי) או תרומה (משנטמאה) שורפין אף בלילה
[כמו שלר' ישמעאל מילה שלא בזמנה אף בלילה]
[כמו שלר' ישמעאל מילה שלא בזמנה אף בלילה]
לר' חייא בר אבא נדה שעבר זמנה טובלת אף ביום (ומצוה לזרז)
ורבנן חולקין [שלא תכשל חמותה וכלתה]
לרב טבילת אונס מתרת נדה לבעלה, ור' חנינא חולק [וכובס שנית וטהר - הוקש לראשון שהיה לדעת כהן [וצוה הכהן]]
מותר לישראל לטבול פתילה בשמן תרומה טמאה [התירו בשעת סכנת זאבים ולא עמד ב"ד הגדול ממנו לבטל ההיתר (ר"ש פ"ד שביעית - ואיסור הנאת כילוי רק דרבנן)]
אא"כ יש חשש גזל כהן, לרש"ס - ולא בפני שמש [יזלזל]
מותר לישראל ליהנות מתרומה טמאה לצרכי כהן (אפי' כדי שישכים בבוקר למלאכת כהן)
לר' יונתן בן עכמאי מותר לכהנת לערב שמן חולין כל שהוא בתרומה טמאה ולשורפו בשבת [אז לא גזרו אטו קדשים] אבל לא די בטבילת פתילה בשמן חולין [השמן בטל ע"ג פתילה]
לר' אסי אסור אבל א"צ למצות שמן שריפה מדופני הכלי
מדליקין בחֵלב מהותך, בקרבי דגים (תוס' - מעינו), בנפט שחור (אבל לבן מסוכן)
פסולי שמן ופתילות מותר ביו"ט [מותר להטות ולהדליק] חוץ מתרומה טמאה [אין שורפין ביו"ט]
הלכה ב' - ג' (טז. - יז:)
לר' ישמעאל אין מדליקין בעטרן [אינו כבוד שבת דריחו רע אף כשדולק]
ומותר לברך תוך ד' אמותיו
ומותר לברך תוך ד' אמותיו
לר"ט מדליקין רק בשמן זית, ור' יוחנן ב"נ וחכמים חולקים [מה יעשו במקום שאין]
אין מדליקין ביוצא מן העץ [להעלות נר - ואינן עושין שלהבת העולה מאליה] חוץ מפשתן
אהל של פשתן נטמא [יריעות שש (וכתוב והזה על האוהל)], ומח' מעור בהמה טמאה [מח' אי תחש טהורה או טמאה]
פחות מגע"ג טפחים שהתקינו למוך לפוק מרחץ או לנער קדרה או לקנח ריחים
לר"א טמאה אפי' לא הכינה לטלאי קודם (אא"כ זרקה לאשפה, או נשתמש לפוק מרחץ)
לר' יהושע (ריב"ל להל') מ"מ טהורה [מקולי מטלניות (דראוי רק לעניים)]
לר"ע בהכינה לטלאי טמאה, בלא הכינה טהורה
גע"ג שקיפלה ולא הבהבה - לר"א טמאה [אומן רוצה בקיפולה (ולא מבטלה מתורת בגד)]
לר"ע טהורה אא"כ הכינה לטלאי
לר"א אין מדליקין [בגע"ג מצומצמות שמדליקה ביו"ט - ומטהרה ביו"ט; ומדליק בשבר כלי]
לר"ע מדליקין [נתבטל הכלי מעריו"ט והוי עץ בעלמא]
עשאה מזור (אספלנית) - לר"ש נזירא טהורה [נמאס מלעשותה טלאי], בי' - והגמ' חולק
הלכה ד' - ה' (יז: - יט.)
לא ינטף שמן משפופרת שאינה מחוברת לנר, ולא הפתילה שואבת מקערה בצד הנר [מיחזי כמתחיל הבערה בכל טיפה בשבת; שמא יסתפק]
ור"י מתיר [משקה טופח הוי חיבור - וכולה אחד; פ"א ה"ה - כאלו התחיל מע"ש להדליק בכולו]
מותר לכבות נר מפני הסכנה
מכבה משום שחס על הנר לת"ק חייב, לר' יוסי פטור [כר"ש דהוי מלאכה בפתילה שאינה צריכה לגופה של פתילה] אא"כ מכבה כדי שהפתילה תדלוק יפה
מקלקל בהבערה ובחבורה חייב -
לר' יוחנן בצריך לדם או לאפר (קצת תיקון)
וה"ה בשאר מלאכות [הבערה באה ללמד על כל המלאכות]
וה"ה בשאר מלאכות [הבערה באה ללמד על כל המלאכות]
לבר קפרא אפי' א"צ לדם או לאפר, ובשאר מלאכות פטור [הבערה ללאו יצאת]
ומודה ר' יוחנן לענין קם לי' בדרבה מיני' דאפי' שלא לצורך פטור מתשלומין [היקש מכה בהמה ומכה אדם - לא תחלוק בין שוגג למזיד]
בר קפרא ס"ל דחבורה אב (ואפי' שלא לצורך), ושחיטה תולדה (ורק לצורך)
נפיחה נחשבת מעשה מלאכה ומזיק [כחו כגופו]
חותה גחלים תחת הקדירה - לרשב"א חייב שתים [כיבה עליונות והבעיר תחתונות],
ק"ע ובי' - לר' יוחנן כאילו חייב שתים (נ"מ לקוברו בין רשעים גמורים)
ק"ע ובי' - לר' יוחנן כאילו חייב שתים (נ"מ לקוברו בין רשעים גמורים)
לת"ק חייב אחת [בי' - הבערה ללאו, ק"ע - אינו מתכוין להבעיר]
להתחמם לת"ק פטור [אינו מתכוין לכבות; מלאכה שא"צ לגופה],
לרשב"א חייב [בי' - מתכוין להבעיר, ק"ע - אינו מתכוין חייב]
לרשב"א חייב [בי' - מתכוין להבעיר, ק"ע - אינו מתכוין חייב]
הבעיר ובישל (ק"ע - הקדירה, בי' - בישל אוכל עד שנשרף) מח' אי חייב ב' או א' -
לר' יודה מבעיר [לימד על כל מלאכות], לר' יוסי מבשל (רידב"ז - מח' מי חשיב יותר)
לר' יודה מבעיר [לימד על כל מלאכות], לר' יוסי מבשל (רידב"ז - מח' מי חשיב יותר)
לר' יוסי הקטרת איברים הוי מבשל [רוצה בעיכולו (בי' - והוי כצריך לגופה; י"מ - בזר אינו מקלקל דנתקררה דעתו; פ"מ - עיכולן זהו בישולן)]
בי' - ובמקום שאין חיוב מבשל, אף אין חיוב מבעיר
זר שהקטיר איברים בשבת או בעל מום ששימש כשטומאה הותרה בציבור -
לר' חייא ור' יוסי חייב ב', לבר קפרא ור"ש א' [הותרה לכל]
לר' חייא ור' יוסי חייב ב', לבר קפרא ור"ש א' [הותרה לכל]
לבר קפרא אין איסור נבילה אחרי מליקה
נשים מתות בשעת ילדות/לידתן שאינן זהירות בנדה חלה והדלקת הנר
שטן מקטרג בשעת סכנה, במהלך בדרך או ישן בבית אפל יחידי, במפרש בים הגדול בין חג לחנוכה (וכ"ש עד פסח); מצות לנשים שגרמה חוה מיתה לדמו/חלה/נרו של עולם
סמוך לחשיכה - עשרתם, ערבתם (תחומין), הדליקו נר
ע"ה נאמן: הפרשתי הקדש יין ושמן טהור בתוך התרומה, על טהרת פרה אדומה, שלא הוכשרו פירות
יצאה נשמת ר"א בטהור, והותר הנידוי
מטבילין בשבת כלים קטנים לצורך שבת (לחולין בטהרה דא"צ הערב שמש) בהערמה שממלא, וי"א רק בטומאה דרבנן
מותר להרביץ בית בהערמה שמדיח כלים
בין השמשות מעשרין דמאי, מערבין חצירות, הטמנה