גמ' פז. - צ.
סתם אשה אוכלת מפסח בעלה חוץ ממחה (שחט לעצמה) וה"ה בניו גדולים ועבד עברי
רדופה לילך - מאביה רגל ראשון, אח"כ במקום שרוצה
אינה רדופה - רגל ראשון - במקום שהיא רוצה
הושע לא ביקש רחמים, רחמי ה' כשהגלה, בית אלקי יעקב
יתום יאכל מאפוטרופס שרוצה [ר' זירא - שה לבית מ"מ (לרש"י - א"צ דעתן)]
שוחט לבנו קטן ולעבד כנעני על כרחם
עבד ב' שותפין לא יאכל משניהן בדקפדי אהדדי (רש"י - שלא יהנה מחבירו)
חצי עבד חצי ב"ח לא יאכל מרבו [לרש"י - אין דעת רבו על צד חירות];
מעצמו - משנה ראשונה - לב"ה לא [לרש"י - אין צד עבדות נמשך אחר דעתו], מ"א - יאכל [צריך לשחררו]
אין נמנין על ב' פסחים כא' [רש"י - דאין ברירה],
חוץ ממלך ומלכה - יאכלו מראשון [דעתן קלה עליהן]
חוץ ממלך ומלכה - יאכלו מראשון [דעתן קלה עליהן]
שכח עבד אם אמר גדי או טלה - קונה א' ע"מ שאין לרבו רשות בו ומתנה א' לרבו וא' לעצמו
שכח אדון ישרפו, ופטורין מפסח שני - דעה א' באביי - דוקא כששכח אחר זריקה, א"ד - אפי' קודם [קמי שמיא גליא (אין פסול בגוף הקרבן)]
מום על פסח שנתערב לאחר זריקה פטורין מפסח שני [א"א להתנות בשלמים דאסור לכתחלה בשפיכה]
מוֹתר פסח נאכל ליום ולילה, ואין מפרישין לכתחלה לשם מותר פסח.
לימנות אפסח עד שישחט [במכסת... תכוסו]
מושכין - רבנן עד שישחט [מהיות משה - מחיותיה], ר"ש - עד שיזרק [מהוייתיה]
מותר להגיד "טול חלקך": לממנה אחרים בחלקו [רש"י - כמ"ד נאכל בב' חבורות], לידיו יפות (אוכל הרבה), ולא לסתם בני חבורה
מוכר עולתו ושלמיו - לא עשה כלום ומעות לנדבה [קנס]
ממנה אחרים על פסחו, מעות חולין [אביי - לרבי במעות משייר קדושה בשביל זה, ר' אושעיא - לרבי אף הפסח ממון בעלים]
הו"א דאיסור אתנן חל על מוקדשים [ר' אושעיא - בממנה זונה על פסחו לרבי, אביי - נתן לה שלמים לריה"ג], להל' מותר [לכל נדר - ולא דבר הנדור]
מהיות מִשֶֹה - החייהו משׂה: רבנן - ממנה אחרים לשלם לצרכי אכילת פסח, רבי - לכדי מקח
- מח' במצה ומרור [אי אכילה אחריתי]; לקנות חלוק [אי החייהו לשה או עצמך].
גמ' צ: - צב.
שוחטין וזורקין על טבול יום [שמשא ממילא ערבא] ומחוסר כיפורים (דמסר דמי קרבן לב"ד של כהנים) [חזקה שיקריבו]
רב - אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ [מחוסר טבילה: להו"א שמא פשע, טמא לנפש - אף ביום ז'], עולא - שוחטין
שוחטין על "ספק אם יהיה פסול" (אונן, מפקח הגל, הבטיחוהו לצאת מבית אסורים, חולה וזקן) אבל לא בפני עצמן
מפקח גל ארוך ונמצא מת פטור מפסח שני [שמא עדיין לא האהיל בשעת שחיטה]
ר"י - אין שוחטין על היחיד ["לא תוכל לזבוח" על "באחד"]
ר' יוסי - שוחטין [איש לפי אכלו, "ובאחד" לאיסור בָּמַת יחיד אף במחו"ז דאין כרת]
אין שוחטין לעשרה שאינן יכולין לאכול (לרש"י - כזית ממנו)
אין עושין חבורת נשים ועבדים [תפלות], קטנים ועבדים [פריצותא], כולה גרים [ידקדקו ויפסלוהו]
ר"י, ר' אלעזר - אשה חובה בראשון [במכסת נפשות - משא"כ פ"ש - האיש ההוא]
ובשני רשות (טפילה לאחרים) [ככל חקת הפסח]
ובשני רשות (טפילה לאחרים) [ככל חקת הפסח]
ר' יוסי - אף בשני חובה [פ"ש - הנפש ההיא]
ר"ש - בראשון רשות [איש לפי אכלו, נפשות לטפילה] ובשני כלום [האיש]
אנינות דרבנן בלילה [היום הקריבו] חוץ: מלפסח [כרת], שומע על מתו או ליקטו עצמות ביום - טובל ואוכל קדשים לערב
גר בער"פ - לב"ה אסור בפסח מדרבנן - כפורש מקבר [שמא יטמא לשנה הבאה ולא ימתין ז'] אבל ישראל שמל מותר אחר טבילה
איסורי דרבנן - הזאה בשבת, הבאת איזמל דרך גגות בשבת דוחין פסח
יום ח' למצורע, טבול יום דקרי נכנס למחנה לוי' לפסח
בית הפרס מנפח או נידש - יעבור לפסח.