גמ' ב. - ד:
אור - הו"א לרב הונא - בוקר. רב יהודה - לילה ["לילי י"ד בודקין"]
איסור מלאכה (לרש"י - במקום שנהגו)
ראב"י - מ"האור" - לרב יהודה - לילה (כב"ש), להו"א ברב הונא - מעלות [נחלק כתענית],
ר"י - מנץ (כב"ה) [נחלק כחמץ שעות דרבנן]
ישנה דרך קצרה, כהדדי - בלשון כבוד
בדיקה בלילה [בבתיהם, נר יפה]
משכיר בלילה - תלוי במפתחות (לרש"י - קנין שכירות)
משכיר בבוקר - צריך לשאול, ומספק - בעיא דלא איפשיטא.
בחזקת דלא בדוק - נשים עבדים וקטנים נאמנים [הימנוהו רבנן]
משכיר בחזקת בדוק - אין מקח טעות [ניחא לקיים מצוה בגופו ובממונו]
רש"י ב. - ד:
לרש"י - בדיקה בלי ביטול - משום ב"י.
יכנס ויצא בכי טוב - לרש"י - מפני חיות ולסטים
ניתן להציל בנפשו של בא במחתרת - לרש"י - כ"א חוץ מאב
למשמעות רש"י - שוכר יכול לבטל
ביטול סגי - לרש"י - כעפרא - תשביתו
גמ' ד: - ו:
איסר משש (רש"י - אף ב"י) בי"ד [אביי - ז' ימים, אך ביום הראשון תשביתו;
דב"ר ישמעאל - בראשון בי"ד בחודש; רנב"י - הראשון - דמעיקרא;
רבא, ר' ישמעאל - לא תשחט על חמץ דם זבחי; ר"ע - תשביתו - הבערה אב מלאכה;
ריה"ג - אך חלק ויו"ט אסור לשהוייה מהיקש]
לא יראה לך - אבל כן של אחרים (רש"י - נכרי) אפי' כבשתו [לא ימצא - לך] ושל גבוה
לא ימצא - בל יטמין ובל יקבל פקדונות מנכרי באחריות חוץ מיחד לו בית
(לרש"י - בלי אחריות) [ר"פ - סברא, רב אשי - בבתיכם]
(לרש"י - בלי אחריות) [ר"פ - סברא, רב אשי - בבתיכם]
רבא - בהמת ארנונה פטורה מבכורה - לל"ק דוקא בדלא מצי מסלק לגוי,
לל"ב אפי' מצי מסלק. ועיסת ארנונה ממ"נ חייבת [אין קול].
כופה כלי על חמץ ביו"ט (לרש"י - כשביטל) חוץ מהקדש
מחיצת י' לחמץ גוי חוץ מהקדש
צריך לבער תוך ל' יום - אביי רק כשדעתו לחזור, רבא - באין דעתו לחזור.
(ל' - [משה הזהיר על פסח שני]; רשב"ג - י"ד [משה הזהיר על פסח בר"ח])
גמ' ו: - ז:
רב יהודה א"ר - הבודק יבטל [גלוסקא - דעתו עלויה (לרש"י - חס ומשהה רגע)]
פירורין לא חשיבי
אין ביטול מתחלת שש - כדאו' - לאו ברשותו (רש"י - אינו שלו)
פת שעיפשה ספק חמץ - בתר בתרא אא"כ עיפושה מוכיח ואז הולכין בתר מצה כשרבו ימי מצה
מברך: רב פפי - לבער, וכן אבי הבן - למול, וכן שחיטת פסח וקדשים - לשחוט.
ר"פ, להל' - אף על ביעור.
ר"פ, להל' - אף על ביעור.
לאור הנר [מציאה - חיפוש - נרות - נר]
רש"י ז. - ז:
מעות לפני סוחרי בהמה מעשר - לרש"י - תלינן לחומרא בלוקח
יברך על הטבילה אח"כ דלא חזי - לרש"י - בעל קרי וממילא תקנו בכל
גמ' ח. - ח:
אין בודקין לאור החמה לצדדין של ארובה, לאור הלבנה, אבוקה [א"א בחורין וסדקין, אור לאחריו, בעית, מיקטף]
א"צ בדיקה: חצר, חורי עליונים ותחתונים, גג משופע, מקום בהמות, אוצרות שאין מסתפקין, בי דגי ברברי
רשב"ג - מטה גבוהה חולקת ומפסקת בודק לרש"י - תחתיה, נמוך א"צ.
א"צ להכניס ידו בסכנה במפולת [סכנת עקרב אח"כ שמעיין בתר מחט, סכנת נכרי בלילה לפלימו דשכיח היזיקא]
שלוחי מצוה אינן נזקין בהליכה ובחזרה (רב - ספק בחזרה) [והלכת לאהליך]
מרתף: ב"ש ב' שורות - רב יהודה - הרואות הפתח, ר' יוחנן - הרואות הפתח והקורה
ב"ה ב' חיצונות עליונות - רב - עליונה ושלמטה, שמואל - עליונה ושלפנים
גמ' ט. - ט:
אין חוששין לחולדה (לרש"י - משבדק)
אא"כ דחזינן דשקל (רש"י - הביאתו) [ר' זירא - בלחם דמשיירא, רבא - אין ספק אכלתיה מוציא מידי ודאי], ולאביי בי"ד דמשיירא, ולרב מרי - הניח י' ומצא ט'.
רש"י ט.
מודה רשב"י דקברי עכו"ם מטמא במגע ומשא
לרש"י - חזקת חבר מוציא מידי איסור אכילת קבע דרבנן
גמ' ט: - י:
ט' ציבורין מצה וא' חמץ וספק מאיזה לקח = ט' חנויות (קבוע/כל דפריש)
ב' ציבורין ב' עכברים = תולין כב' קופות
ספק לאיזה בית = ב' שבילין -
רבא בא להשאל עליו ועל חבירו - ר' יוסי - טמאין, ר"י - טהורין.
ספק עָל = בקעה ר"א לקולא [ספק ביאה], חכמים לחומרא (לרש"י מודו חכמים דבדיקה לקולא)
על ולא אשכח = ר"מ לחומרא, חכמים לקולא (לרש"י מודה ר"מ דתולין בבדיקה לקולא)
על ואשכח - רבי - הנאבד הוא שנמצא. רשב"ג -לא.
ט' ומצא י' - לרבי פטור, לחכמים חייב.
י' ומצא ט' - רבי - יחפש א', חכמים - הכל.
מצא בזוית שני - לרבנן - שמא מעכבר אחר, רשב"ג - פטור [תולין דשכח].
רבא - תינוק מפרר ולא עכבר
בעי רבא - עכבר נכנס ויוצא, לבן ( שחור, עכבר ( חולדה, ככר ועכבר בפי חולדה - תיקו.
בעי רבא - ככר בשמי קורה (זימנין דנפל), בבור (נחית לצורכיה), בפי נחש - תיקו.
רש"י ט: - י.
ט' חנויות - לרש"י הספק לענין בדיקה
ספק ביאה - רש"י בע"ז - ספק אם נכנס, לרש"י כאן - מח' אי נחשב ס"ס
גמ' יא. - יג:
ר"י - יבדוק לילה, שחרית, שעת ביעור [רב חסדא - ג' השבתות בתורה, רב יוסף - שוב לא יבדוק שמא יאכל [דלא בדיל] (משא"כ בחדש [שינוי ע"י קטוף וכו' או דבדיל מיני'], ושבת [בדיל], מקרצפין[לא מיחלף בקידור] - אבל אין מקיזין בכור [בהול])]
חכ"א אי לא בדק יבדוק אחר המועד (לרש"י - מו' עד שתחשך) [מחזיר לשרוף ולא יאכל (משא"כ חדש, שפופרת לנטיפת שמן, חבל דגרדי לדלי [מיחליף (אבל עניבה לא מיחליף)]]
שעה ה': ר"מ - אוכלין; ר"נ אמר רב, ר' אלעזר בן יהודה, רבי כר"י - תולין; ר"ג - אוכלין תרומה.
בעדות: ל"ק דאביי - לר"מ - לא טועה, לר"י - 1/2 שעה
ל"ב דאביי - לר"מ - משהו, לר"י - שעה ומשהו
רבא - לר"מ - 2 חסר משהו, לר"י - 3 חסר משהו
ל"ב דאביי - לר"מ - משהו, לר"י - שעה ומשהו
רבא - לר"מ - 2 חסר משהו, לר"י - 3 חסר משהו
משא"כ חמץ: - אביי - חמץ לכל מסור; רבא - (הו"א) נותן שעה ללקוט עצים;
גזירה משום יום מעונן וד' זמן סעודה לכל.
גזירה משום יום מעונן וד' זמן סעודה לכל.
על גג האיצטבא ב' חלות תודה פסולות - בלינה [הרבה תודות בי"ג], ר' ינאי - נשפך הדם, ר' אלעזר - כשרות, אבא שאול - ב' פרות בהר הזיתים
רבי - קדושת הגוף דחלות בשחיטה לבד, ר"א בר"ש - כשנתקבל בכוס [כזרוק]
רש"י יא: - יג:
לרש"י -יש טועין בעיבור החדש ולכן אין בידינו לחלק עדותן
ר"י - לרש"י - בשעת ביעורו מז' השבתה בכל דבר.
נפקד לא ימכור פירות בכדי חסרונן - לרש"י - כדרך
לרש"י - פדיון לחמי תודה לקנות תודה אחרת.
גמ' יד. - כ:
סוגית ר' חנינא סגן הכהנים
ר' חנינא - קדשים שלישי מותר לעשותו שני (לרבינא - שני מדרבנן)
ר"ע - תרומה שלישי מותר לעשותו ראשון [רש"י - הואיל ויש טומאה עליו]
ר"מ - שורפין חמץ תרו' טהורה עם טמאה [רש"י - דהולך לאיבוד]
(לר' יוחנן - וראיה מר' חנינא - איירי בשלישי דרבנן; ר"ל, ר"נ - ראיה מר' יהושע - תרו' העומד ליפול לחולין טמאה יטמאנה ביד)
ר' יוסי - זו לעצמה וזו לעצמה
[רש"י - אין לדמות איסור דרבנן לטומ' דרבנן; ר' ירמיה לר' יוחנן - ר' חנינא איירי בטומ' דאו' (טומ' משקין דאו') ואין ללמוד איסור דרבנן מטומאה דאו'; שאני ר' יהושע דיש הפסד מרובה דחולין]
(חוץ מנפסל מאכילת אדם [עפרא], ואיסור דאו' (בשבע) לר' יוחנן [לרש"י - שם איסור = שם טומ'])
אליבא דר"ש תלויה עם טמאה מותר רק לר' יהושע [רש"י - א"צ שמירה],
לר' יוסי תלויה לכו"ע אסור [אליהו יטהר] (חוץ מגרמא והפסד מרובה (יין חדש דאין ראויה לזילוף) אף ביד לר' יהושע),
ופיגול ונותר מותר עם טמאה רק לב"ה (טומ' דרבנן)
לר' יוסי תלויה לכו"ע אסור [אליהו יטהר] (חוץ מגרמא והפסד מרובה (יין חדש דאין ראויה לזילוף) אף ביד לר' יהושע),
ופיגול ונותר מותר עם טמאה רק לב"ה (טומ' דרבנן)
אין אוכל מטמא אוכל [טמא הוא]
אביי - חוץ מתרו' וקדשים [לרש"י - אל הלחם ואל הנזיד]
רב אדא ב"א בשם רבא - חוץ מקדשים לבד.
רבינא בשם רבא - בכ"מ אלא מדרבנן.
י"מ ברש"י לר"ע אוכל מטמא אוכל [יטמא]
טומאת משקין:
ר"מ, ר' אלעזר - ליטמא דאו' [וכל משקה אשר ישתה]
לרנב"י - לר"א דרבנן [אשר ישתה להכשר]
אוכל לטמא משקה [ר"ע - יטמא. רש"י יט. להחולקים - דצריך קרא למעוטי כיוצא בו]
לרנב"י - לר"א דרבנן [אשר ישתה להכשר]
אוכל לטמא משקה [ר"ע - יטמא. רש"י יט. להחולקים - דצריך קרא למעוטי כיוצא בו]
לטמא אחרים דרבנן.
הו"א דר"י - מטמא אף כלים דאו' [ג"ש - בכל כלי יטמא - יטמא]
חזר ר"י - לכלים מדרבנן, לאוכלים לא איפשיטא
חזר ר"י - לכלים מדרבנן, לאוכלים לא איפשיטא
ר' יוסי לר"ע, ר"ש - מטמא אוכלין ולא כלים דאו' [וכל משקה... יטמא - לעשות שלישי - רק לאוכלין]
חוץ: מרביעית מים בקרקע [מקוה מים יהיה טהור] ואף מדרבנן במטבחיא,
ממשקה סרוח [אשר ישתה]
חוץ: מרביעית מים בקרקע [מקוה מים יהיה טהור] ואף מדרבנן במטבחיא,
ממשקה סרוח [אשר ישתה]
אין משקין מכלי מטמא משקין [ר"פ - אין טומ' כיוצא [לרש"י - "יטמא"],
רבינא - יטמא ב' פעמים - אוכל - משקין, ומשקין - אוכלין]
רבינא - יטמא ב' פעמים - אוכל - משקין, ומשקין - אוכלין]
וכן משקין משרץ [טמא הוא]
אין כלי נטמא:
1) מכלי [אשר בתוכו יטמא מכל האוכל - ולא כלים] אלא מאב (או חרב כחלל);
2) ממשקין [ק"ו מכלי שלא מטמא כלי] אלא מדרבנן [משום משקה זב];
3) מאוכלין [ק"ו ממשקה שמטמא אוכל];
4) רש"י - מאדם ראשון [והנוגע בנבלתם] (חוץ מנושא שרץ בגדיו טמאין).
1) מכלי [אשר בתוכו יטמא מכל האוכל - ולא כלים] אלא מאב (או חרב כחלל);
2) ממשקין [ק"ו מכלי שלא מטמא כלי] אלא מדרבנן [משום משקה זב];
3) מאוכלין [ק"ו ממשקה שמטמא אוכל];
4) רש"י - מאדם ראשון [והנוגע בנבלתם] (חוץ מנושא שרץ בגדיו טמאין).
ר' יוסי בן יועזר איש צרידה - משקין בית מטבחיא דכן (ויש חולקין)
רב - טהור ממש מדאו' [אשר ישתה להכשר מים תלושין] ובית מדבחיא (יין ושמן) מטמא מדרבנן.
שמואל - טהור מלטמא אבל הם עצמן טמאין אבל מדבחיא מטמא מדרבנן.
לוי - נטמאו בבית מדבחיא טהור אף מדרבנן מלטמא אבל הם עצמן טמאין.
לר"פ - אף למ"ד מטמא דאו', מטבחיא הלכה למשה מסיני (איתותב)
אין מכשירין:
1) דם קדשים [אינו נשפך כמים]
2) דם תמצית אף דחולין [אינו "דם" - הדם הוא הנפש]
3) ר' יוסי בר"ח - משקין בית מטבחיא
4) ספק לר"ל אי חיבת הקודש מכשיר לטמא אחרים
בדיקת חגי - לרב אישתבש כהני לטהר רביעי בשרץ, לשמואל - לא אישתבש לטהר חמישי.
לר"י מי חטאת בטלו במעיה - בטלה טומ' חמורה [לרש"י - אין שמן עליהן דאינן ראויין]
אבל טומ' קלה יש [לרש"י - נגעו בעצמן]
אבל טומ' קלה יש [לרש"י - נגעו בעצמן]
רב אשי - טהור [משקה סרוח]
אין טבול יום מטמא משקין [רש"י - אין דב"ת (פוסל תרומה [ובכל קודש לא תיגע]) צריכין חיזוק] (רש"י לד: - אין שלישי מטמא משקה)
לר"ע יש שלישי בחולין [כל אשר בתוכו יטמא - לעשות שלישי]
שרץ בכלי חרס לאו כמלא טומ' [כלי תוך חרס טהור - וכל האוכל]
שלישי בתרומה פסול [ר"ע - יטמא אפי' בחולין; רבנן - ק"ו מטבול יום]
שלישי בקודש פסול [ר"ע - יטמא אפי' בחולין; לרבנן - והבשר אשר יגע בכל טמא, ק"ו מטבול יום]
רביעי בקודש פסול [ר"ע - והבשר אשר יגע; ר' יוסי - ק"ו ממחוסר כפורים]
ר' יוחנן - ר"ע - כלי מצרף לטומ' בקדשים מדרבנן; ר' חנין - מדאו' [כף אחת]
ר"ע - אין טומ' ידים במקדש
ספק רוקין בירושלים טהור - חוץ משוק העליון
ספק כלים (אם נטמאו) בירושלים טהור חוץ מבמבואות סמוך לירידה ועליה למקוה.
רב אשי - עזרה רה"ר לטומ'.
ר' יוחנן - ספק טומ' הבאה בידי אדם = דעת לישאל.
יין תרו' שנטמאת - ב"ש - תשפך, ב"ה - זילוף, ר' ישמעאל בר"י - בשדה/בחדש תשפוך [תקלה]
רש"י יד. - כ.
קבלת טומ': לרש"י יז:, לג: - אוכל ומשקה - כל שהוא [כל האוכל]
רש"י אחר שחזר - קבלת טומ' בכביצה.
לטמא אחרים: לרש"י לג: - אוכל כביצה משקה רביעית [אשר יאכל]
חרב כחלל באבי אבות ובאב - גזה"כ במתכת בטומ' מת לבד.
מגע טבול יום "פסול" - לרש"י - דאין שלישי עושה רביעי בתרומה
לרש"י - כל אב מדאו'
לרש"י - לר"מ - אי ראי' מר' חנינא - מטמאין התרומה דוקא משש, אי ראי' מר' יהושע - אף ד' וה'.
לר' ירמי' קדשים עושין טומאה כיוצא בהן וראי' דר"מ מר' חנינא דשני דרבנן עושין לשני דאורייתא.
אין ריצוי ציץ לפיגול - מחשבת חוץ למקומו [לרש"י - לא ירצה (קדושים)],
לנותר - מחשבת חוץ לזמנו [לרש"י - לא יחשב]
לרש"י - לר"מ ור"א ור' יוסי דמשקין אין מטמאין, רביעי בקודש שייך רק מדרבנן.
לרש"י - לר' יוסי, אוכל מטמא אוכל בקדשים וכך שייך שלישי בקודש.
משקה טופח כששחט - לרש"י - כשיפול מים מעור על הבשר
אין הכרעה שלישית מכרעת:
לרש"י - מדלא הזכירו הראשונים החילוק א"כ טעמא אחרינא הוא