גמ' נד. - נה:
הנודר מירק: משנתנו רשב"ג - מותר בדלועין [ר"ן - הוי פרי, דאינו נאכל חי]
ור"ע (ר"ן להל') אוסר באומר ירק המתבשל בקדרה [דמימלך שליח עלייהו = מינו, ר"ן - דמייתר לשונו] - אביי - אבל אינו לוקה
אפי' לר"ע שליח מעל בדבר שצריך לאימלוכי ולא בעה"ב [הו"ל לאימלוכי (ר"ן - אדעתא דנפשי' קעביד, ולא עשה שליחותו)]
נודר מבשר - לרשב"ג מותר בראש, רגלים, קנה, כבד, לב, עופות, דגים
ולר"ע (ת"ק דרשב"ג) אסור חוץ מהקיז דם (לרשב"א - באוסר ליום הקזה בלבד) וכאיב עיניו דאין כוונתו לדגים
נודר מדגן - לר"מ אסור בפול המצרי יבש [כל דמידגן] ומותר באורז וחטה שנחלק
לחכמים - רק אסור בה' מינין
ספק אי שכר בתים, ספינות נקרא עללתא (דבר משובח) דלא ידוע פחתייהו
וממדבר מתנה וגו'
כמהין ופטריות מיקרי גידולי קרקע (אלא שיניקתם מאויר)
נודר מן הכסות - מותר בשק, אבל לשבת מיקרי מלבוש ולא משאוי
צמר עולה עלי - מותר בגיזי, לר"י - הכל לפי מצב שעת הנדר
ר"ן
נודר מבשר במקום דלא מימלך שליח על עופות, דגים - מותרות
לרמב"ם עופות אסורות בכ"מ
לרמב"ם עופות אסורות בכ"מ
בשר מליח דלא צריך שליח לאמלוכי אסור אפי' ביום הקזה
חגבים בכ"מ מותר
אנחנו שמדברים בלעז, אז "תירוש" = יין כלשון תורה
גמ' עירובין - מזון = ה' מינים, הזן = הכל חוץ ממים ומלח
לרבי יהודה דמשנה (להל') כשאין הוכחה - לבישה משמע ולא טעינה
לרבי יהודה דברייתא - אף טעינה אסורה
לרבי יהודה דברייתא - אף טעינה אסורה
גמ' נו. - נו:
הנודר מבית - ר"מ - מותר בעלייה, אבל בית בביתי כולל עלייה
חכמים, ר"ן ורמב"ם להל' - אסור
חכמים, ר"ן ורמב"ם להל' - אסור
ומותר מן האגף ולחוץ (אבל לסגירת בית מנוגע צריך חוץ מהמשקוף [מן הבית])
ממטה - ר"מ - מותר בדרגש (של עור - מחובר בלולאות), חכמים - אסור
מעיר - אסור בעיבורה ומותר בתחומה [ומדותם מחוץ לעיר]
ר"ן
לרבנן מוכר בית בביתי - לגמ' שלנו - מראהו המעולה שבבתים
לגמ' מנחות - מראהו הגרוע - אפי' עלייה [יד לוקח על התחתונה]
לגמ' מנחות - מראהו הגרוע - אפי' עלייה [יד לוקח על התחתונה]
גמ' נז. - ס.
קונם פירות האלו, מעשה ידיך עלי - אסור בחילופיהן [לר"ן - פורט - שוינהו כהקדש] ובגידוליהן (ר"ן - אבל לא בגידולי גידולין בזרעו כלה)
שאני אוכל, טועם - מותר בחילופיהן ובגידוליהן (חוץ מאין זרעו כלה [לר"ן - גמ' - תערובת דבר שיש מתירין])
לר' יצחק נפחא, ר' ינאי - גידולי היתר של בצל מעלין את העיקר האסור חוץ מדבר שיש לו מתירין
לר' ירמי', ר' אבהו בשם ר' יוחנן, ר' יונתן - אינן מעלין העיקר (לר"ן - גידולין כעיקר)
חוץ: מלחומרא (טבל, שביעית), דך העיקר [לר"ן - אין גידולין כמותו], זרעו כלה, שביעית [הואיל ואיסורה ע"י קרקע, בטילתה בקרקע], טרח לבטל (חוץ מזרע איסור (מעשר טבל לתרו"מ) דלא חזר לטבלה [תבואת זרעך - דרך לזרוע מתוקנת, ר"ן - איסור באיסור לא בטל])
חיוב ביעור בכ"ש [לר"ן - אפשר לאכלו - כיש לו מתירין]
תרומה = דבר שאין לו מתירין [אין מצוה לאיתשולי (משא"כ נדרים)]
לר' ינאי - גידולי גידולין של בצל תרומה וטבל מותרין דוקא כשרבו
ר"ן
ר' יונה - איסור מעשה ידים בלחם רק במעות שכנגד הטרחה ולא כנגד החטים
הקדש = יש לו מתירין רק בבדק הבית דע"כ לפדייה קאי
אפי' אי גידולין מבטלין עיקר, אבל מעשר מתעשרת לפי חשבון (ואין ההיתר בטל - דרק איסור דרכו להתבטל) חוץ מטרח לבטל דגידולין מבטלין העיקר לגמרי
בצל חולין שזרע - מעשר מיני' ובי' - לר"ן - גידולין כעיקר והכל דרבנן
רבינו שמשון - עיקרו היתר שנאסר בתוספת כ"ש, חוזר להיתרו נמי בתוספת היתר כ"ש