משנתנו, ר"י - משקין בית השלחין (צמא) בחוה"מ ובשביעית [פסידא] ממעיין
(וראב"ע אוסר במעיין חדש [אתי לאינפולי הקרקע סביבה])
אבל לא ממי קילון (דולה) [טירחא יתירא, דלמא פסקי ויטרח להביא ממק"א]
ומי גשמים [אטו/נעשית קילון]

עושין צרכי רבים במועד ומציינין קברות, ויוצאין על הכלאים (על האפילות, ירקות)

ר"י - אסור להפנות אמה להשקות גינתו וחורבתו בחוה"מ

מנכש ומשקה זרעים בשבת - רבה - מלאכת חורש, רב יוסף - זורע, אביי ורב כהנא - שניהן
לרבה מנכש בכלאים לוקה משום מקיים כר"ע [כלאים שדך לא]

היתר משקה זרעים במקום פסידא בשביעית - אביי - כרבי דבזה"ז שביעית מדרבנן
רבא - אפי' לחכמים - תולדות מדרבנן חוץ מזמירה ובצירה הכתובים

בשביעית מותר לקשקש (עידור) תחת זית וגפן לסתום בקעים של אילן, ולמלאות נקעים מים, ולחפור גומא תחת גפן למים

חרישה בשביעית מח' ר' יוחנן ור' אלעזר אם לוקה [כלל פרט וכלל]

איסור חרישה בתוספת שביעית [לר' ישמעאל - הללמ"ס י' נטיעות ילדות בבית סאה עד ר"ה, זקינות עד ל' יום קודם; ר"ע - גזה"כ בחריש ובקציר תשבות] ואינו לוקה [ג"ש שבת שבת]

מותר להשקות בחוה"מ מנהרות המושכות מאגמים דלא פסקי,

לא ידלה מעריגה נמוכה לגבוה, מותר לדלות מים לירקות לאוכלן (רש"י - בחוה"מ) אבל לא ליפותן

ראב"ע - אין עושין אמה בתחלה בחוה"מ [טירחא] ובשביעית [נר' כעודר, מכשיר אגפיה לזריעה ע"י העפר רך שנותן שם, ולחכמים מותר בשביעית

בורות - דיחיד שצריך להן - חוטטין (להעלות צרורות)

אין מציינין קברים על שלא מטמא באוהל, על הוודאות לכו"ע

מרחיקין ציון כל שהוא מהטומאה, רבי של רש"י - ובאבן גבוה א"צ להרחיק

שדה מצויינת עם אילנות - ת"ק - בידוע שנחרש קבר בין האילנות אחרי שציינה, ומותר להכנס ע"י ניפוח; ר"י - צריך שאילת בקי

ב' אבנים מצויינות ואין סיד ביניהם - ביניהם טהור

ד' מצרים מצויינים - הן טהורין וכל השדה טמאה

כלאים שניצן ניכר - יוצאין עליהם מיד

שכר פעולה ליוצאין על כלאים מתרומת הלשכה

ממעטין כלאים שנזרע 1/24, ואחר התקנה - מפקירין כל השדה

משקין שדה מטוננת (ליחה ויבשה)

מרביצין (לרש"י - השקאה פורתא) שדה הבעל ערב שביעית שיצאו ירקות (הרווחה) בשביעית, בשביעית למוצאי שביעית, אבל לא בשביעית לשביעית

לר"י אין צדין עכברים כדרכו בשדה לבן (בעל) בחוה"מ ושביעית [רש"י - מתקן השדה, ואין הפסד כ"כ]

להחריב חורי נמלים - נותן מעפר חור אחר בב' עברי דנהר וגם (לרש"י) מריחוק פרסה - וחונקין

מתקן פירצה לגינה בחוה"מ - מח' אי בהוצא ודפנא או בצרור בלי טיט

ראיית נגעים בחוה"מ - בטהור אסור [ר"י - וביום הראות - יש יום שלא (חתן, רגל, לרבא - אבל דבר הרשות לא), רבי - דומיא דהמתנה ופינו את הבית]

ב' תנאי אליבא דרבי אם רואין במוסגר ולא במוחלט [צוותא דאשתו עדיף ליה (לרש"י - מוחלט מותר ומוסגר אסור)]

ר"י - ימי ספירו אסור בתשמיש ולא בימי חלוטו

ליקוט עצמות אביו ואמו - לר"מ מותר [שמחת הרגל עליו], לר' יוסי אסור [אֵבל]

לא מעוררין או מספידין מת תוך ל' יום לרגל (רש"י - אם מת תוך ל')

בחוה"מ אין חופרין כוכין (בחפירה) וקברות (בבנין), אבל מחנכין (מקצר ומאריך) כוכין

עושין נברכת (לכביסה) במועד

עושין ארון כשהמת בחצר ולר"י רק בנסרים מוכנים ולרשב"ג יכול לנסר בצנעא בביתו

נפטר מרבו ולן, צריך ליפטר ממנו פעם אחרת [כשלמה]

עושה אשה תכשיטיה במועד חוץ מסיד לר"י אא"כ יכולה לקלפו במועד [מצירה אבל שמחה לאחר זמן]

תפירה - הדיוט (שלא יכול להוציא מלא מחט בתחיבות הרבה בב"א, שלא יכול לכוון חתיכת הבגד בשפה החלוק) מותר כדרכו

מיטה - ת"ק, ר"מ - מסרגין שתי וערב אבל אין גודלים החבלים בתחלה
ר' יוסי - דוקא מומחין (שתי בלא ערב, ממתח הרפוי)
י"א - אין ממתחין - דאפשר למלא במאני

מעמידים תנור וכירים וריחים חדשים במועד לר"א - ובלבד שלא יגמור מלאכתן

מותר ליטול ציפרני סוס וחמור שרוכב עליה, אבל לא לטחינה (ורב יהודה מתיר)

מותר לבנות איצטבא, רפואה לבהמה

אסור לעשות צימוקים מתמרים [רש"י - אסור לתקן ביו"ט מאכל דחול]
אא"כ דאל"ה יתלעו [כפרקמטיא האבד]

פרקמטיא כל שהוא אסור ובדבר האבד מותר; מציל חוב כדבר האבד

מותר לבנות תנור בחוה"מ פסח [רש"י - לאלתר יבש ויכולין לאפות ברגל]

עושין מעקה מעשה הדיוט (הוצא ודפנא, אינו טח), שפין סדקי תנור ביד ורגל מעשה הדיוט

מתקנין חלקי הדלת חוץ: ממכוין מלאכתו במועד, רב חסדא - כלי שעושה קול [רש"י - אולודי קול אסור], לר"פ - אחר גזרת יוחנן כה"ג, רב אשי - לר"י דבעי שינוי

כיבוש מותר ביכול לאכול במועד, בדבר האבד