הלכה א' (יח. - יח:)
לא יצא בקריאת מגילה שלא כסדר או על פה או מתרגם [ככתבם]
כתובה אשורית ולא בכל לשון [ככתבם וכלשונם] אלא יונית לרשב"ג לשאינן מכירין לשה"ק
צריך כסדרם בקריאת שמע [יהיו - כדרך הוייתן] והלל [מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו;
על הסדר נאמרה (לשעבר - הוה - משיח - גוג ומגוג - לעת"ל)]
על הסדר נאמרה (לשעבר - הוה - משיח - גוג ומגוג - לעת"ל)]
לשמואל כתובה אשורית וקוראין בלעז יצא כשמבין לשה"ק ולעז,
לר' אבהו לא יצא (ואינו מוציא הלועזות) אא"כ מבין רק לעז
הלכה ב' (יח: - יט:)
הפסיק כדי לקרות כולה לא יצא, וכן בק"ש (וספק אם כדי ק"ש וברכותיה), הלל,
ולאבא בר הונא ורב חסדא בתקיעות (ורב ור' יוחנן חולקין)
ולאבא בר הונא ורב חסדא בתקיעות (ורב ור' יוחנן חולקין)
ומשערין בהקורא, וספק אם הפסקים מצטרפים
ספק אם בתקיעה אחת יכול להוציא להצריך לפשוטה לפניה וגם להצריך פשוטה לאחריה
נתנמנם שקורא יצא אבל לא בשמיעה
אם כיוון לבו (רש"י - למצוה, לקרות כהלכתן, ירושלמי ברכות - לפי' המילות) יצא כשמעתיק או מגיהה או דורשה ולא יפליג לענינים אחרים
אין מדקדקין בטעיותיה (חיסר תיבה; יהודיים במקום יהודים)]
צריך על הספר בדיו אבל א"צ תפירה לכל אורכה [איגרת]
הלכה ג' (יט: - כ.)
בן עיר בכרך קורא בט"ו, אא"כ יצא משם קודם שהאיר המזרח בי"ד דקורא בי"ד
ואם יצא אחר שהאיר המזרח - לרא"ש קורא בט"ו, למשמעות הירושלמי אינו קורא
ואם יצא אחר שהאיר המזרח - לרא"ש קורא בט"ו, למשמעות הירושלמי אינו קורא
בן כרך בעיר קורא בי"ד אא"כ חוזר בט"ו וי"מ קודם שהאיר י"ד
ספק אם בן עיר/כרך שעקר דירתו ליל ט"ו חייב/פטור כאן וכאן
בן עיר אינו מוציא בן כרך, וספק אי בן כרך מוציא בן עיר [בדיעבד יצא בי"ד]
מפרשי ימים והולכי מדברות קורין י"ד, אא"כ עתיד להגיע לכרך - פטורין
הלכה ד' (כ. - כ:)
קריאת המגילה:
לר"מ (להל') כולה [על כל דברי האגרת הזאת; וכל מעשה תקפו (של אחשורוש); את כל תוקף]
לר"י מאיש יהודי [ומה ראו על ככה (שלא להשתחוות); ופרשת גדלת מרדכי; כל תוקף]
לר' יוסי מאחר הדברים האלה [ומה הגיע אליהם; אשר גדלו המלך (המן); תוקף]
לרשב"י מבלילה ההוא [מפלת המן משם גדולת מרדכי]
לכו"ע מספר שלם, ולא כתובה בין הכתובים בציבור [הדיוטות חושבין שקורין מקרא ולא לפרסם הנס]
קריאה בלילה וביום
עתיד הקב"ה ליעשות ראש למחול לצדיקים ואומרים כי זה וכו' הוא ינהגנו עלמות (בזריזות; בלי מוות; ב' עולמות); קבעו למגילה מסכת בפנ"ע [וזכרם לא יסוף]
מבטלין עבודת כהונה ולויה ותלמוד תורה לקריאת המגילה [משפחה ומשפחה]
הלכה ה' (כ: - כא.)
לר' יוסי חרש המדבר אינו קורא ואינו מברך [והאזנת למצותיו (בכל המצות) מה שפיך מדבר] (אבל תרומתו תרומה), ורבנן חולקין
למשנתנו קטן אינו קורא, ור"י חולק [היו בנס]
נשים וקטנים חייבים במגילה [היו בנס]
חיובי יום מנץ החמה ובדיעבד מעמוד השחר:
מגילה [ביום אשר שברו], מילה, הזאה, טבילה (חוץ מנדה ויולדת)
מגילה [ביום אשר שברו], מילה, הזאה, טבילה (חוץ מנדה ויולדת)
בבבל גוזרין שנדה טובלת בלילה אף לאחר ח' [חמותה וכלתה סבורין שבזמנה היא]
ובמקומות אחרים לא גזרו [יקדים לזרז במצות]
ובמקומות אחרים לא גזרו [יקדים לזרז במצות]
לרב לטהרות צריך טבילה לדעת [מעלה] ולא לבעלה, לר' חנינה אף לבעלה [וכובס שנית וטהר - הוקש לכביסה ראשונה [וצוה הכהן וכבסו - לדעת]]
הלכה ו' (כא:)
כל היום כשר למגילה [ביום אשר שברו], הלל [זה היום], שופר [יום תרועה], לולב [ביום הראשון], קרבנות [ביום צותו], וידויים, השקיית סוטה, עגלה ערופה, טהרת מצורע
הלכה ז' (כא: - כב:)
לר' לעזר בר"ש קצירה וספירת העומר כל הלילה [מהחל חרמש בקמה תחל לספור]
ובעינן קצירה לשם עומר ודוחה שבת
ובעינן קצירה לשם עומר ודוחה שבת
לרבי ורבנן קצירה גם ביום, וספירה אף ביום/בתחלת הלילה,
ואולי א"צ לקצור לשם עומר (כתנא דפ"ו דמנחות), ולר"ל קצירה דוחה שבת אף ביום
ואולי א"צ לקצור לשם עומר (כתנא דפ"ו דמנחות), ולר"ל קצירה דוחה שבת אף ביום
דבר שדוחה שבת ביום, מכשיריו שא"א מאתמול דוחה שבת אף בלילה,
ור' יוסה מסתפק - ומ"מ מחללין ליל שבת לעדות החודש [א"א בלי ללכת בלילה; לצורך קידוש ר"ח למפרע בלילה]