שליח להולכה נותן בפני ב' והוא [נעשה דיין לקיום],

ספק אם שליח נאמן שנתתי הגט והחזירה לי [בידו לגרש]

תיקן ר"ג לא לבטל בפני ב"ד [תקנת ממזרות (סבורה שלא ביטל; סבורה שביטל וקידושי שני לא תחול ומת הראשון); תקנת עגונות (סבורה שביטל)]

תיקן ר"ג שיכתוב אני פלוני שמיהודה וכל שם שיש לי/לה בגליל

כותבין גט לאיש ושובר כתובה לאשה - לר' אבא במכיר האיש והאשה,
לר' אילא א"צ להכיר האשה בגט (או האיש בשובר) וכשתוציא הגט
צריכים העדים לומר לזה חתמנו
ודי לכתוב וכל שם שיש לו ולה כשכופין להוציא/במגרש במקום אחר

הבעל נותן שכר כתיבת שובר במוחלת כתובתה, והאשה נותנת כשגובה

לשמואל אין שמין בגדיה שעליה בכתובתה, ורב חולק

תיקן ר"ג שעדים חותמין על גט [שלא יקדים זמנו לחפות על בת אחותו]

הלל התקין פרוזבול [וזה דבר השמיטה שמוט - הוקש לשמיטת קרקעות דרבנן; אף למ"ד מעשרות בבית שני דאו' - הוקש שמיטה ליובל [לכל יושביה - ולא שגלו או שבטים מעורבבין]
והוי מדרבנן]

מתייאש מעבדו, מפקירו, ברח משבויין צריך גט שחרור [לה לה מאשה] ומח' ביוצא בשן ועין

מעוכב גט שחרור שהוא ערל אינו מעכבו מפסח [וכל עבד איש - העובד רבו]

הפיל ב' עיניו או שיניו זה אחר זה - למ"ד א"צ גט שחרור נותן לו דמי השנייה

ריקם כתב שחרור על בגד - לפ"מ יצא לחירות, לק"ע צריך גט אחר [ישלחנו - מכל מקום]

בניו שנולדו למעוכב גט שחרור - בשן ועין עבדים, ביאוש בני חורין, לר' יוסי ב"ר בון להיפך

עבדי גר שמת - גדולים יצאו לחירות [דעת לזכות בעצמן] וא"צ גט [כאשה],
קטנים לת"ק לחירות, ואבא שאול (ריב"ל להל') חולק

נשא בת חורין בפני רבו או כתב לעבדו ולאמתו שטר קידושין הוי סימן בן חורין לרבי ור' ישמעאל ב"ר יוסי, וחכמים חולקין

עבד אפותיקי ששיחררו (לר' יוחנן רבו ראשון, לרב אחד משניהם [הקילו בשחרור]) - כופין השני לשחררו, ולת"ק העבד כותב שטר על דמיו [שלא יאמר עבדי אתה] ולרשב"ג המשחרר [קנס על שהפסידו]

אף עבד אסור לישא אשה במועד [שלא ידחה פריה ורביה]

הודו ב"ה שחייב לשחרר חצי עבד [לשבת יצרה] וכותב העבד שטר על חצי דמיו

המוכר עבדו לגוי או לחו"ל יצא לחירות - ורבו ראשון ישלם לשני והשני משחררו,
ובידע שהוא מא"י ספק אם השני מפסיד חצי

לא יצא לחירות: בכתב שמכרו כשהוא בלוד, כשיצא לחו"ל מדעתו ומכרו שם, בא לא"י ע"מ לחזור, ברח לא"י, בלמוד לברוח לחו"ל, ברח לחו"ל ואינו יכול להביאו משם, התנה עם גדול או עם מוכר יהודי שיהא מותר למוכרו לחו"ל

מפני תיקון עולם אין פודין שבויין וסת"ם יותר מדמיהן, אין מבריחין שבויין (לרשב"ג מפני תקנת שבוים שנשארו)

אין קונין סת"ם מגוי אלא מגר שחזר לסורו מחמת יראה [כתב לשמן]

בעל שנדר לגרשה יכול להחזירה

המוציא אשתו משום איילונית לר"י לא יחזיר [ברייתא - שלא יאמר אילו ידעתי שמולידה וכו'; לר' זעירא עלילה דאינו חפץ בה]

לר"מ אין קנין לגוי בא"י אלא לפירות [והתנחלתם אותם לרשת אחוזה - היקש אחוזה כעבדים],

הלוקח שדה מגוי שקנה מישראל מביא ביכורים [ק"ע - מדאו' יש קנין לגוי (לכה"פ לפירות) ורק תיקון עולם; פ"מ לגי' שלנו - אין קנין ותקנו שישתדלו לפדות]

הקונה שדה בזמן שיובל נוהג - לאבא בר ממל קנה רק לפירות, לר' אילא גם הקרקע [לפ"מ - קנין פירות כקנין הגוף] עד יובל ואסור לחפור [ושב לאחוזתו - בעין]