הלכה א' (א. - ד:)
קורה לרבנן עד גובה כ' אמה ורוחב י' אמות [כפתח היכל; אין היכר; רח"ק - אין פי תקרה ברחב טפח], לר"י יותר [להו"א - כפתח אולם (בבלי - היכל ואולם קדושה אחת); פיה יורד וסותם (דקורה משום מחיצה); א"צ היכר]
קורה למעלה מכותלי מבוי יותר מג"ט פסולה אא"כ רחב ד"ט [פי תקרה]
ר' יוחנן - סוכה כשרה בב' מחיצות ד"ט ושלישית טפח מרוחקות זו מזו ג"ט [עומד מרובה]
היתר לחי וקורה רק במבוי של ג' מחיצות שלימות
הדלה גפן לשם קורה מהניא למבוי עד בית סאתיים [אינו מוקף לדירה בצד הקורה]
מבוי מקורה ד"ט מותר [פי תקרה (אפי' למעלה מנ', אפי' אינו ע"ג כותליו)]
הלכה כיחיד המיקל בעירובין נגד רבים, משא"כ בהלכות מחיצה
קורה עד כ' אמה כשרה - לרב עד בכלל להקל, ולרב אחא גוזרין אטו למעלה מכ'
לר' יוחנן אין עד בכלל - להחמיר, וצריך שיעור הכשר קורה תוך כ'
לר' יוחנן אין עד בכלל - להחמיר, וצריך שיעור הכשר קורה תוך כ'
למעט מכ' יגביה הקרקע - לר' הושעיה ד' טפחים, לר' יוסה טפח, לחברייא כל שהוא
להגביה מי' טפחים יחוק - לר' אחא ד' אמות כדי מבוי, לר' יוסה ד' טפחים,
לר' יוחנן עושה (גדר או) חריץ י' על ד' טפחים בפתח המבוי תוך ג"ט לכותל [כמחיצה (לחי)]
תל המתלקט י"ט מתוך פחות מג' (לרבנן)\מד' (לר"מ) אמות כמחיצה
קורה הרחב מי' אמות - ימעט רוחב הפתח או יחלקו בפס (להל')\צוה"פ ד"ט, או הותר בפי תקרה רחבה ד"ט, או ימעט בפס שעומד מרובה על הפרוץ מצד אחד ועוד משהו ללחי (וא"צ קורה)
אכסדרה ניתרת בפי תקרה אם אין רבים בוקעין בה
נפרצה במילואה לרה"ר - לר' לא ור' יוחנן מטלטלין בכולה, ושמואל חולק [ס"ל דאין פי תקרה מתרת למעלה מכ'; פי תקרה מתרת במבוי ולא באכסדרה העשויה לאויר]
מבוי עם כמה פתחים לרשב"ג די בקורה באחד מהם [משום מחיצה - ויש עומד מרובה]
אין הלכה כמותו - לר' בא רק כשהסתום בין הפתחים הוא בצורת הפתח, ר' שמי אפי' בפס ד"ט
מבוי עקום מפולשים לרה"ר - ניתר בלחי או קורה בפתח א',
ובפתח השני - לר' יוחנן בצוה"פ [כמבוי אחד] ולר"ל אף בלחי או קורה [כב' מבואות]
ובפתח השני - לר' יוחנן בצוה"פ [כמבוי אחד] ולר"ל אף בלחי או קורה [כב' מבואות]
להו"א לר"ל אף מערבין שניהם בנפרד, למסקנא לא [שניהם משתמשים בעקמומית]
ניתר כר"ל - בית של ר' יוחנן לא אסר משום אינו מודה בזה העירוב [ביטל רשותו; ר"ל כפהו לטלטל]
לר"ל מבוי ח לא ניתר בקורות
המשך הלכה א' (ד: - ו:)
פירצה במבוי מצד ראשו ד"ט
מצדו - יותר מי' אמות כשיש עד ראשו ד"ט עומד (וניתר בקורה או לחי או עומד מרובה)
ד"ט כשאין (לר' יוסה אין צריך עוד קורה [כב' פתחים בראשו],
לרב צריך [פה הדרך ליכנס בפתח זה ולצאת בזה])
ד"ט כשאין (לר' יוסה אין צריך עוד קורה [כב' פתחים בראשו],
לרב צריך [פה הדרך ליכנס בפתח זה ולצאת בזה])
קורה אחת מתיר ב' מבואות כשמונחת תוך ג"ט מעל כותליו
היתר חצר ומבוי מרובע - לרבי (ר' יוסה להל') בפס ד"ט
לחכמים (ר' חייה ור' יוחנן להל') ב' פסים - לר' חייה ד"ט, לר' יוסה ג"ט, לר' יוחנן כל שהוא
מבוי - לרב ושמואל ב' חצירות, ומח' אליבא דר' יוחנן אם צריך ב' בתים בכל אחת,
לר' חיננא בשם ר' יוחנן - אפי' בית בלי חצר מכאן וחצר בלי בית\חנות מכאן
ה' מבואות שפרוץ מרובה פתוחות למבוי ניתרות בקורה החיצון אא"כ מופלגין ממנו ד' אמות
תני ר' הושעיה - מקום דלתות (רח"ק - של דרך רבים/מבוי) שנפתחות לרה"ר - כרה"ר
מבוי מפולש לים בעי תיקון,
מפולש לתל המתלקט י"ט מתוך ג' אמות א"צ תיקון,
אבל בתים למטה מן התל (רח"ק - במדרון) עושים תיקון,
אבל בתים למטה מן התל (רח"ק - במדרון) עושים תיקון,
צורת הפתח מתיר אפי' רחב מי' אמות, לרב לא להלכה [פתח כהיכל]
לאבא בר הונא ור' יוחנן - צוה"פ ב' קנים וגמי ע"ג, ומהני עד י' אמות
לר"ל ור' שמואל בר יצחק - צריך ציר וחור לציר בקנים ומתיר אפי' רחב מי' אמות
היתר מבוי מפולש לרה"ר - לר"י לחי\קורה מכאן ומכאן, לחכמים לחי\קורה מכאן וצוה"פ מכאן, חנניה - לב"ש דלת נעולות מכאן ומכאן, לב"ה (שמואל להל') דלת וצוה"פ
לר' אחא ור' אייבון יכניס צוה"פ ד' אמות פנימה
קורה ע"ג יתידות מבחוץ מהני תוך ג"ט לכותלי מבוי כשהן בריאות לקבל קורה (ואריח לחד מ"ד)
לשמואל אסור להשתמש תחת הקורה, ולר' יוחנן מותר [מקום פטור פחות מד"ט ומח' אם חודה הפנימי או החיצון יורד וסותם, אם היכרא מלגו או מלבר]
מח' אם בין הלחיים מותר [מקום פטור פחות מד"ט] או אסור [חודו פנימי סותם]
מבוי העשוי לחיים לבוד - מטלטל עד חודם הפנימי אא"כ החיצון סותם יותר
הלכה ב' (ו: - ז.)
הכשר פתח מבוי עד י' אמות
לב"ש - לחי וקורה, לר' ישמעאל פחות מד"א בלחי או קורה (ור"ע חולק)
לב"ה - לחי (לר"א ב' לחיים של ג"ט) או קורה, לרשב"ג פחות מד"ט (לחכמים ד"א) א"צ תיקון
הלכה ג' - ה' (ז. - ח:)
קורה - לרבנן רחבה טפח ובריא לקבל דימוס 20 לרח"ק\ 40 לריטב"א אריחים 3 x 11/2
לר"י א"צ בריאה ומהני עקומה ועגולה רחבה טפח, לרבנן רק עקומה לצד חוץ
לר"י א"צ בריאה ומהני עקומה ועגולה רחבה טפח, לרבנן רק עקומה לצד חוץ
לרשב"ג רחבה ג"ט ומקבלת 40 לרח"ק\ 20 לריטב"א אריחים
לר"ש צריך בריאה וא"צ רחבה
מח' להלכה - לר"ש בר כרסנא עביד כמר או כמר, לר' מנא כרבנן
ב' קורות של חצי טפח מצטרפין כשיש ביניהן עד חצי טפח לר' זעירא/ טפח לר' הושעיה
זו למעלה מזו תוך כ' (ולר"י יותר) מצטרפין כשיש ביניהן ג"ט לרב,
אפי' יותר לר' יוסי בר"י [חבוט רמי וא"צ ראויה לאריח]
אפי' יותר לר' יוסי בר"י [חבוט רמי וא"צ ראויה לאריח]
של שליש ומשהו מצטרפין כשיש ביניהן פחות משליש [חלל מצטרף כשעומד מרובה]]
לאורך מצטרפין כשיש ביניהן (או לכותל) אויר (או פסול) פחות מג"ט [לעבור אדם],
פחות מד"ט לרשב"ג [כדי מקום]
פחות מד"ט לרשב"ג [כדי מקום]
רב אסר מבוי שסמך על קורה דק / שניטל קורתו בשבת זו,
והתיר לסמוך על דקל משום לחי לשבת הבאה
והתיר לסמוך על דקל משום לחי לשבת הבאה
לומדים מיַם של שלמה שבהיקף 3 הרוחב 1, שיָבש גודש 1/3 יותר מלח
ב' אמות עליונות היו עגולות, וג' תחתונות מרובעות, והחזיק ק"נ מקואות
הלכה ו - ז' (ח: - י.)
לחי י"ט סמוך לכותל - רחב כל שהוא, משוך מכותל - לר' יוסי רחב ג"ט במשוך יותר מג"ט לרבנן בעינן עומד מרובה
נידוי כלחי - אבנים בולטות לבוד, בליטת כותל הנראה מבפנים או מבחוץ עד י' אמות
חצר ניתרת בפס ד"ט - מח' אם באחד או מכאן ומכאן
לרב עוקבה חצר גדולה שנפרצה לקטנה - עודף כותלי הגדולה נידונין להגדולה ולא ללחיים לקטנה
כותל אחד של מבוי ארוך יותר עד ד"א (לר"ל)\ד"ט (לר' עולה לרח"ק וגליון אפרים) -
ניתר בקורה עד י' אמות (כהנא ור' אבדימי) באלכסון
ניתר בקורה עד י' אמות (כהנא ור' אבדימי) באלכסון
ר' עולה - יותר ארוך פחות מג' אמות לק"ע ופ"מ \ ט' טפחים לרח"ק וגליון אפרים -
ניתר בקורה יותר מי' אמות באלכסון
ניתר בקורה יותר מי' אמות באלכסון
לחי ודופן סוכה (לר' אחא) מדבר שיש בו רוח חיים - לת"ק כשר, לר"מ פסול [יכול לברוח] (ואינו מטמא משום גולל), לר' יוסה לדופן סוכה ר"מ מכשיר [ירגיש כשיברח]
לריה"ג אין כותבין גט על דבר שיש בו רוח חיים או אוכל או ידות אוכלין [ספר],
ר' מיישא - וחיצון של קרן כתלוש
ר' מיישא - וחיצון של קרן כתלוש
וספק בחישב על נפילת מים ע"ג בהמה אם מכשיר זרעים [בכל כלי] או לא [בהמה כמחובר]
אוהל בראש הספינה - לר' יוסי אין טומאת אוהל, לראב"ע אינו סוכה [אינו קבוע]
הלכה ח - ט' (י. - יא:)
עומד מרובה מהני לפירצה עד י' אמות, ובלבד שאין פירצה מפולשת מולו
מחיצה לכלאים - פירצה מג"ט עד ד' מרובה על העומד - אסור אף כנגד העומד
בעומד מרובה - לרב הכל מותר, לר' יוחנן הכל אסור
בעומד מרובה - לרב הכל מותר, לר' יוחנן הכל אסור
ד"ט עד י' אמות מרובה על העומד - מותר כנגד העומד
יותר מי' אמות - אפי' עומד מרובה אסור כנגד הפרוץ
גובה י"ט - עומד מרובה ע"י לבוד מהני מרוח אחד ולא מב' רוחות (למעלה ולמטה)
ר"ל בשם ר"י בן חנניה - הוקף בצוה"פ מהני לכלאים אפי' יותר מי' אמות, ולשבת עד י' אמות
לר' יוחנן כלאים ושבת שוין, להל' צוה"פ לא מהני לסוכה ושבת בפרוץ מרובה
ספק אם מהני צוה"פ מלמעלה \ מן הצד (לגי' הגר"א)
ר' יודן - צוה"פ לכלאים אפי' ק' אמה, לשבת כ', לר' יוסה בשם רבי - אף לשבת ק' [כמחיצה]
סכך בסוף תקרה לא מהני לצוה"פ [לא נעשה לכך]
הלכה י' (יא: - יג.)
לר"י לבוד רק שתי/ערב מהני לשיירא, לחכמים אף ליחיד, לר' יוסי בר"י אף לא לשיירא
שיירא (לכה"פ ג' ישראל (וספק/ולא (ק"ע) קטן)) מטלטלין ברה"י שלא הוקף לדירה יותר מסאתים (סאתים לכל אחד) ובלבד שאין בה בית סאתים פנוי משימוש אדם לרב הונא, ולר' חיננה אפי' לאוכפות ועביטין
טלטול שיירא\יחיד נקבע כפי כניסת שבת
לר"י מחיצה לכלאים בעי שתי וערב
הקילו במחנה (מח' אי ק'/י'/י"ב אלף) בהליכתן וחזירתן:
1) להביא עצים לחים (ולמלחמת מצוה אף יבשין) מכל מקום (חוץ מחבילה או מקרוב ליער),
2) נטילת ידים (חוץ מסמוך למעיין),
3) דמאי (חוץ מנכנסו לעיר),
4) עירוב חצירות בין אוהליהם,
5) חונים בכל מקום,
6) נקברים במקום שנהרגין, ואסור לפנותן אלא במכונסין הרבה בגומא אחת