גמ' כט: - לא.
מוכר אסור לגאול שדהו ב' שנים [מוכר - במספר שני תבואות ימכר, לוקח - במספר שנים תקנה] - ר"א - אפי' אכלה ג' תבואות [שני תבואות]
שנת שדפון, ירקון, שביעית אינו עולה
מוכר ביובל - לרב מכורה ויוצאה [אין ק"ו - דהדרא מיזדבנא אחר יובל] ולוקח איבד מעותיו
לשמואל אינה מכורה [ק"ו ממכורה שיוצאת] ומעות חוזרין (רש"י - עוד נ"מ דלרב אי לוקח קצץ אילנות ה"ז שלו, קונה מטלטלין אגב הקרקע)
מכרה שנה לפני יובל - משלימין שנה אחר יובל [נחית לאכילה]
מוכר עבד לחו"ל יוצא לחירות - שמואל - והפסיד לוקח מעותיו [איסורו בידו קנסינן]
מקדש אחותו לרב מעות חוזרין, לשמואל מתנה [גמר ונתן]
מכר ללוקח שני, השביחה או הכסיפה - חשבון העודף לקולא [גאולה גאולה מעבד עברי [רבות (כספו) בשנים - מכסף מקנתו, מעט (כספו) בשנים - כפי שניו]]
אייקר וזל וביד שני אייקר - לרבי לקולא [לאיש - אשר בתוכה], לר' דוסתאי ביוקר [העודף - שבקרקע/שבידו - ממ"נ ביוקר]
הקונה עבד כקונה אדון לעצמו; כמה קשה אבקה של שביעית - לסוף נעשה משרת לע"ז, ואהדריה קרא
לא יגאל ע"י הלואה [והשיגה ידו], מכירה [ומצא - ולא מצוי], לחצאין [כדי גאולתו]
משנתינו ור"ש - בהקדש מותר [ואם גאל יגאל], לרש"י - ורבנן חולקין
גמ' לא. - לב.
מכר בית בבתי ערי חומה:
לרבי אינו נגאל עד יום ב' [ימים תהיה גאולתו], לרבנן מיד
גואל בכל כסף ממכרו עד שנה (לת"ק אפי' מעוברת, לרבי שס"ה ימים [תמימה]) מעל"ע של לוקח ראשון [מלאת לו]
ואפי' מתו המוכר והלוקח [והיתה גאולתו - מ"מ]
התורה התירה לר' יוחנן - לר"י כמין רבית (ע"י מכר הוי צד א' ברבית) לרבנן רבית גמורה
לרבא - לרש"י - למשנתנו מכר אפי' צד א' אינו, לברייתא הוי צד א' ברבית גמורה
חלוט כשהגיע שנה [לצמיתות] לר' אלעזר ללוקח ראשון (והוא עדיין גואל מלוקח שני) [מונין לדידיה], לר' יוחנן ללוקח שני [מכר לו כל זכות]
מתנה - לחכמים כמכר [לצמיתות], לר"מ לאו כמכר
הקדיש אינו חלוט להקדש [לדורותיו - ואין להקדש דורות], גאל אחר - חלוט לו כשהגיע שנה (רש"י - משלקחו מגזבר) [לקונה אותו]
יובל בתוך שנתו אינו חוזר [לא יצא ביובל]
התקין הלל שיטיל מעותיו ללשכה ונכנס בע"כ
ע"מ שתתן לי - נתינה בע"כ לא הוי נתינה וב' צדדים אי דוקא שלא בפניו
גמ' לב. - לג.
אפי' בית הבד וכו' בורות וכו' הויין כבתי ערי חומה [אשר בעיר]
ולא שדות [הבית] לר"י ולא חולסית ומצולה (לרש"י - ראויין ליטול אבנים וחול לבנין), ור"מ חולק
לר"י ולא בית בחומה [בחומה היא יושבת - ולא בעיר חומה]
ור"ש חולק [בחומה, כותל חיצון חומתו]
ור"ש חולק [בחומה, כותל חיצון חומתו]
אין דין עיר חומה: ע"י תכופות בתים [חומה], ים [סביב], שלא מימות יהושע, פחות מג' חצרות ובכ"א ב' בתים, ירושלים [רש"י - לא נתחלקה ואין מקנה], לר' ישמעאל בר' יוסי בברייתא א' - בלא קידשום עולי בבל [קדושה ראשונה רק לשעתה [כי לא עשו (קדושת הארץ) מימות ישוע בן נון - היקש ביאת עזרא לביאת יהושע, ושב וכו' אשר ירשו אבותיך וירשתה - היקש ירושתך לדאבותיך - למנות יובלות לקדש שמיטין (לרש"י בהשולח - מדרבנן) וקדשו ערי חומה]]
לג: - ישב ולבסוף הוקף [בית מושב עיר חומה]
לר"א בר יוסי מימות יהושע ולא עכשיו - הבית חלוט [אשר לו - לא, קידשה לעת"ל [אשר ירשו אבותיך וירשתה - כיון דירשו אבותיך ירשת אתה]]
לרב אשי ורבא ב' ירושלים הוו
בעי עזרא רחמי לבטל יצר דע"ז ואגין זכותא עלייהו כי סוכה, וקפידא על יהושע דהו"ל זכותא דא"י
משגלו ב' וחצי שבטים ע"י סנחריב עד שהחזירן ירמיהו ויאשיהו מלך עליהן, ובבית שני בטלו יובלות [לכל יושביה - כולן כתיקונן]
רש"י לב:
רש"י - מקדשי ערי חומה בב' תודות ובשיר, רש"י שבועות - הנ"ל רק להוסיף אירושלים
גמ' לג. - לד.
בתי החצרים: נגאלין מיד [גאולה תהיה לו] בגרעון, ויוצאין ביובל [על שדה הארץ יחשב - הוקש לשדה אחוזה]
רב הונא - הקדיש וגאל אחר יוצא ביובל [וביובל יצא] לר' אושעיא - ללוקח [וקם לו] (איתותב), לא נגאל - פודה [ק"ו מלוי [ויצא ממכר - ולא הקדש]]
ב' חצרים של ב' בתים עם חומה = בתי חצרים [אשר אין בהם חומה - כמי שאין]
גאולת עולם לבתי ערי הלוים - לרבי רק ללוי ושאינו ממזרת או נתינה [מן הלוים - ולא כל]
לחכמים אף לישראל שירש לוי
לחכמים אף לישראל שירש לוי
לא ישנה מגרש, שדה, עיר - לר' אלעזר דוקא בערי הלוים [ושדה מגרש עריהם לא ימכר]
לוי שמכר שדה אחוזתו גואל מיד, בתי ערי חומה (לפני שנסתרו) גואל אחר שנה
בהקדיש גואל אחר יובל [גאולת עולם]
בהקדיש גואל אחר יובל [גאולת עולם]
ערי הלויים - בינונית, בלי חומה
כהן שהקדיש חלקו משדה החרם - נתחלק לכהנים ביובל [היקש - כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו (כגואל שדה אחוזה דישראל)]
רש"י לג:
י"א כהנים ולוים מוכרין אפי' ביובל, רש"י - מח' רב ושמואל
הדרן עלך מסכת ערכין