הלכה א' (טז. - יז.)
נושא כדי יין קטנים על כתיפו או לפניו, ולא בסל וקופה, ולא יפשיל קופת תבן לאחריו [דרך חול]
עצים ברחבה שאחורי הבית (בבלי - ראויין לבנין) מוקצה, ולא ערימת תבן
ספק אם הותרה הוצאת תבן לרה"ר לצורך בהמה למ"ד דבעי אוכל נפש דאדם
או לצורך היסק למ"ד אף נפשות בהמה
הניח פירות לייבש מוקצה רק בתאנים וענבים [מסריחות בינתיים אבל שאר פירות ראויין אף קודם בישולן]
גמר מלאכה למעשרות רק כשיתייבשו הפירות, ובגרוגרות משידוש אותן בכלי
הלכה ב' (יז.)
עצים הסמוכים לדפנות כדי לעבותן אסור ליטלן [סותר] אא"כ נפלה והתנה עליהן להסתפק מהן
עצים אינן מוקצה במכונסין בשדה או מפוזרין בקרפף הסמוך לעיר לר"י, תוך תחומה ונעול לר' יוסי
לר' לעזר בר"ש ב"ה מתירין מפוזרין בשדה, לר' נתן ב"ש אוסרין מפוזרין בקרפף
לענין הוקף לדירה א"צ קרפף סמוך לעיר
הלכה ג' (יז: - יח.)
קורות העומדות וראויות לבנין מוקצה אפילו נשברה ביו"ט [מיגו דאתקצאי בין השמשות]
ענפים שהכניס לשם עצים - אינו אוכל פירותיהן
אין מסיקין בכלים שנשברו ביו"ט [נולד] אא"כ עדיין יש תואר כלי
אין מסיקין בקליפות וגרעינים [נולד] לחרדים אפי' כשמוציאם מן האוכל [לא פלוג]
מבקע עצים ביו"ט בקרדום, ומשנתינו כב"ש - בקופיץ [מוכח דלצורך יו"ט]
מבקעין במגל של יד ולא של קציר [כלי אומן]
אין מפספסין להפריד שיער חלש [יתלוש]
אין מוללין עצי בשמים יבשים [מתקנן לקיסם]
אין ממתקין חרדל על גבי גחלת [מכבה]
אין שפין כסף ע"י שנותן מים בעפר ביו"ט [לישה]
בית סתום באבנים - אין הפירות שבתוכה מוקצה, לר"מ אף פוחת לכתחילה [שמחת יו"ט]
לשמואל המח' כנגד הפתח (אין טיט), לגמ' לכו"ע מותר ומח' שלא כנגד הפתח
קשר חבלים בדלתות בור - מודו חכמים דר"מ שמפקיעין ומתירין וחותכין ביו"ט, ולא בשבת אלא מנענע, ומותר לחתוך חבלי כלים בשבת [אין בנין וסתירה בכלים]
הלכה ד' (יח. - יח:)
אין חוקקין נר, לא יכסה אש לעשות פחמים, לא חותכין פתילה (אלא ע"י הדלקה באמצע כשצריך שניהן לר"י) [תיקון מנא]
לא יפריד כיסוי המחובר לקערה, ורשב"ג מתיר [עשוי ליפתח הוי כלי]
לר' לעזר ב"ר צדוק אינו נטמא במשא הזב [לא נגמרה מלאכתן לכלי - כרבנן דרשב"ג]
עץ דולקת - לרב יהודה סומכה לכותל [רק גרם כיבוי],
לברייתא אף מכבה שלא תעשן הבית והקדירה כשא"א להשליכו [בבלי - כר"י דמכשירי אוכל נפש מותר [לכם לכל צרכיכם]]
קילור עינים מותר ביו"ט [לצורך כר"י; לרפואה]
אין מהבהבין פתילה ביו"ט אלא מועכין ביד ושורה בשמן, ומוחטין (מסיר הפחם)
הלכה ה' (יט.)
מחתך אסור לצורך אוכל נפש [מכשירין]
מכבשין עפר תנור ולא גורפים טיח אא"כ א"א בלאו הכי
אין שופתין ע"ג חביות [בונה]
עצים להסקה מוקצה לשאר תשמיש, ור"א בר"ש ור"א מתירין
מצילין אוד מתנור להדליק כירה [לא נתמעט האש]
ומח' אם אף מכירה [צורך אוכל נפש] ואם אף מערבית לשחרית [צורך יו"ט]
לא יצא סומא במקלו ורועה בתרמילו [זלזול יו"ט], לר"ש מותר ואינן מוקצה
הלכה ו' (יט.)
לר"א כל עץ שבחצר מוכן הוא, לחכמים אין עושין ערימה [נראה כמכין למחר]
הלכה ז' (יט. - יט:)
אסור להוליד אש
אין מלבנים רעפים חדשים שאינן בדוקים אם מתבקעין לצלות עליהן [טורח שלא לצורך]
פירות שהוקצו - לר"א אומר מכאן אני אוכל, ובבעלי חיים צריך לנענע כב"ש
לחכמים אומר מכאן ועד כאן וירשום, ובבעלי חיים צריך לייחד איזה