חובת זימון - מח' אי בנתנו דעתם בתחלה לאכול ביחד (לחרדים - ואח"כ אכלו בנפרד)
או לחרדים ובי' דוקא באכלו כזית יחד, (לפ"מ או אפי' בא השלישי אחר כזית ראשון)

רשאים ליחלק כשלא התחילו ולא גמרו יחד, לפ"מ מח' אם באכלו כזית יחד (לפ"מ בבא השלישי אחר כזית ראשון) או דוקא בלא אכלו הסעודה יחד

לר' אבא ור' זעירא שנים מזמנין רשות, ור' יסא חולק

ג' שבאו מג' חבורות של ג' חייבין לזמן

ביקש א' לפרוש - ימתין עד שיברך עמהם (לחרדים) ברכה ראשונה - לבית רב ברכת הזימון,
לר' זעירא בשם רב ירמיה ור' חלבו בשם רב עד הזן את הכל

בי' - מחצה ברכה בקריאה ומחצה בשמיעה לא יצא

לר' ישמעאל הטוב והמטיב דאו' [אשר נתן לך]

ברכה ראשונה למזון וברכה אחרונה לתורה [לר"ע ג"ש כי שם ה' אקרא - וברכת את ה' (לחרדים לשכן שמו שם); ר' ישמעאל - ק"ו מברכת התורה ומברהמ"ז; ר' יצחק - יברך את הזבח ואח"כ יאכלו הקרואים, ר' נתן - ועבדתם את ה"א ואז קרוי וברך את לחמך (בי' בשם
בבלי - ובָרך ואז לחמך), רבי - כ"ש יברך כשתאב, וק"ו לתורה שהיא חיי עד]

ספק בג' קרואים לקריאת התורה אם מברכין כ"א לפניו ולאחריו או רק ראשון לפניו ואחרון לאחריו [כזימון דאחד מברך לכולם]

מזמנין על ספק מעושר

עושין קטן אחד סניף לעשרה (לחרדים - אז שכינה מצטרף), ולא לג' [אין מזכירין השם],

לפ"מ תשעה תכופין נראין כעשרה מצטרפין, ורש"י ומפרשים חולקין, לבי' הירושלמי מסתפק

עושין קטן סניף לז' קרואים (לבי' להשלים עשרה) לס"ת

סניף קטן - מח' אי משיודע טיב ברכה או שיודע למי הוא מברך

ר' שמואל בר שילת - ג' שאכלו ירק מצטרפין לעשרה (וספק אי אפי' חמש)

כשלא אכל: שמעון בן שטח אמר נברך על המזון שאכל ינאי
לפ"מ חכמים חולקין, לחרדים שמעון בן שטח שיחק

אכל ירק: לשמעון בן שטח ורשב"ג מזמן ומברך להוציאם
לחרדים לשמעון בן שטח רק באכל דגן

צריך כוונת המשמיע והשומע לצאת בברכה, והעונה מוציא המברך ב"אמן" (פ"מ ובי' - ויכוון לכוס שיבא אח"כ)

בעשרה מוסיף נברך לאלקינו [ג"ש עדה (בי' - אלקים נצב בעדת) ממרגלים, ג"ש מתוך/בני ישראל
מבני יעקב]

לר' ישמעאל ברכו את ה' המבורך, ור"ע חולק

בבבל נוהגין שכהן שעולה ללוי מברך עוד פעם

לא הזכיר שבת - לרב חוזר ולשמואל לא, וכשלא הסיח דעתו (לחרדים אחר ד' ברכות, לפ"מ ובי' - אחר בונה ירושלים) מברך אשר נתן מנוחה

מהלכין בדרך ואוכלין - כל אחד מברך לעצמו

יין בלי מים לר"א בורא פרי העץ, לחכמים פרי הגפן

גם לחכמים מוזגין כוס של ברכה

ר' יונה טעם כוס ומתקן לה במזיגה (י"מ לתקן כוס פגום)
להו"א קידש בלי מזיגה, למסקנא במזוג קצת

סכנה לשתות משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה בכלי מתכות (לרידב"ז שלא בכלי מתכות)

כוס של ברכה: תופסו בימין (וספק אי שמאל מסייע), גבוהה טפח מהשלחן, יתן עיניו בו [שלא יסיח דעתו], עיטור [נפתלי שבע], מודח [רצון], מלא [ומלא ברכת ה'], לא פגום (חרדים - אינו מלא; כוס פחות משיעור; כוס שבור; בי' - טעמו), כשיעור, טעמו פגמו

כבוד היום (פ"מ ובי' - יין לסעודה , חרדים - בפה"ג לקידוש) קודם לכבוד הלילה

קידוש הלילה קודמת לקידוש/כבוד היום

הזכרת חנוכה בברכת הארץ, דיין אמת (פ"מ ובי' - בבית האבל) בהטוב והמטיב

שינוי כדי לברך - יעמוד, יושב, מיסב (לגי' שלנו), מתעטף (כמלאכים)