הלכה א' (לו: - לח.)
הבא מן הדרך והמצטער אסור להתפלל [ושכורת ולא מיין]
יתפלל מתוך כובד ראש [בחרדת קדש; עבדו את ה' ביראה], דבר תורה, הלכה פסוקה, צרכי ציבור
נפטר מחבירו מתוך דבר תורה [נביאים חותמין בדברי שבח ונחמות]
אליהו נפטר מאלישע מתוך ק"ש, בריאת העולם, נחמות ירושלים, מרכבה;
לא יזוז פסוק ה' צבקאות וכו' מפיך
עירב תבן בדגן פוטר ממעשר (פ"מ - מכניסו כך לבית, חרדים - לפני מירוח, בי' - מערב אחר מירוח)
ישב לפני תפלה [אשרי יושבי ביתך] ואחריה [ישבו ישרים את פניך]
המתפלל אחורי ביהכ"נ נקרא רשע
ר' יוחנן - ביחיד יתפלל בביתו (בי' - ור' הושעיא חולק), ביציבור בביהכ"נ
יכנס לביהכ"נ לפנים משני דלתות (ח' טפחים - להכנס; להשהות)
ירוץ לביהכ"נ [נרדפה לדעת את ה'] ויוצא בנחת [צעדי תספור]
זוכר תלמודו: בבית הכנסת, בצנעה, אגדה מתוך הספר, סובר תלמודו
תפלה לחלום קשה
לא יפסיק להשיב למלך ישראל בשמו"ע או בכתיבת השם, אבל בין ב' שמות מפסיק
פני ר' חנינא ור' יהושע ב"ל כמלאכים; דמות ר' יונה ור' יוסי לפני ארסקינס כשיוצא למלחמה; וראו כל עמי הארץ - אפי' רוחות ושדים; מיתת ערוד שנשך ר' חנינא בן דוסא ע"י שנברא מעיין תחת רגליו
יפסיק לעקרב על עקיבו [חוזר ונושך] ולא לנחש
יברח בנחש בא כנגדו או מפני קרון, ולא יפסיק
הלכה ב' (לח. - לט:)
מח' אם הקב"ה שמע לאליהו על עצירות הטל, וי"א בהחיית בן הצרפית; תחיית המתים בטל;
טל אינו יורד בזכות ברייה
בימות הגשמים - אמר מוריד הטל אין מחזירין, לא זה ולא זה אומרה בשומע תפלה ואל"ה מחזירין
בימות החמה - אמר מוריד הגשם מחזירין, לא זה ולא זה אין מחזירין
תענית גשמים בימות החמה - ש"ץ שואל גשם בשש ברכות שמוסיף, ויחיד בשומע תפלה [צרכיו] (חרדים - לבבלי אף ש"ץ בש"ת)
הבדלה לת"ק בחונן הדעת, לר"ע ברכה רביעית בפנ"ע,
לר"א בהודאה - ומח' אי הל' כמותו ביו"ט במוצ"ש או לעולם
לר"א בהודאה - ומח' אי הל' כמותו ביו"ט במוצ"ש או לעולם
עיקר הבדלה - לר' יוחנן בכוס, לר' יצחק בתפלה (תקנת כוס בשביל תינוקות), לשמואל בשתיהם
לר' יודן אתה חונן לפני הבדלה [אם אין דיעה הבדלה מניין],
לר' יצחק בר' אלעזר להיפך [אסור במלאכה ולתבוע צרכיו עד שיבדיל]
מח' אי לא יפחות מג' הבדלות (שבתורה) או א', וחותם במבדיל בין קדש לחול
מבדיל אפי' בחמישי (גי' חרדים - שלישי) בשבת,
אבל מאורי האש (פ"מ - ולאומרה בהודאה) רק מוצ"ש
אבל מאורי האש (פ"מ - ולאומרה בהודאה) רק מוצ"ש
במוצאי יו"ט יאמר בין יום השביעי לששת ימי המעשה
העונין אמן יתנו עיניהן בכוס ובנר
הלכה ג' (מ. - מ:)
משתקין האומר: על קן ציפור יגיעו רחמיך [כקורא תגר - ועל איש לא, כנותן קיצבה - עד קן,
עושין מדותיו רחמים והן גזירת מלך], על טוב יזכר שמך, מודים מודים בציבור
עושין מדותיו רחמים והן גזירת מלך], על טוב יזכר שמך, מודים מודים בציבור
טעה בג' ראשונות או אחרונות חוזר לתחלתן
ספק היכא טעה - חוזר למקום הברור לו
ש"ץ שנשתתק - השני מתחיל מתחילת הברכה, ולא יסרב
(אחרי קדושה (והאופנים וכו', לקל ברוך וכו') הוי כתחילת ברכה)
(אחרי קדושה (והאופנים וכו', לקל ברוך וכו') הוי כתחילת ברכה)
דלג ברכות אין מחזירין [הג' מיימונית - טורח הצבור] (בי' - י"מ מזכירין)
לברייתא חוץ ממחיה המתים, מכניע זדים, בונה ירושלים [חשש מין] לחרדים ומעבירין אותו מיד
ספק אם הזכיר של ר"ח - חוזר לעבודה, סיים והסיח דעתו - חוזר לראש
וספק בנזכר בתחנונים (לחרדים אחרי שעקר רגליו, לבי' לפני)
וספק בנזכר בתחנונים (לחרדים אחרי שעקר רגליו, לבי' לפני)
נשתתק באמצע קריאת התורה - השני מברך וחוזר לראש [תורת ה' תמימה - כולה]
מח' ברייתות אי ב' קורין בתורה (ולא בנביא [פ"מ - אין כ"כ חובה ולא יהבי דעתייהו, חרדים - רוב לא רגילים ולא משתמעי]) או לא [רק א' מברך; ב' קולות], לבי' לכו"ע לא
בתחילה מסרב ובפעם שלישית רץ ובא, ולא יטריח הרבה לבקש
הלכה ד' (מ: - מא.)
ש"ץ לא יענה אמן לכהנים ולא ישא כפיו [טירוף] אא""כ בטוח שיחזור לתפלתו
לא יענה אמן לעצמו אלא בסוף הברכות
ת"ח/כהן מהלך באמצע
כהן בביהכ"נ ואינו נושא כפיו עובר בעשה -
לר"י בן פזי אא"כ מראה שהוא אנוס ועומד אחורי עמוד
לר"י בן פזי אא"כ מראה שהוא אנוס ועומד אחורי עמוד
כולם כהנים - מברכים ונשים וטף עונים אמן
העומדים לפני כהנים וצדדים לפניו בכלל ברכה וחומת ברזל לא מפסיק
כהן א' - לר"נ בר יעקב אומר "כהן", לרב חסדא "כהנים" [קורא לשבט]
הלכה ה' (מא.)
טעה באבות סימן רע לו/לשולחיו
תפלה נשמעת כששגורה ובכוונה