הלכה א' - ב' (א. - ב.)
שנים אוחזין או רוכבין או רכוב ומנהיג -
יחלוקו על מה שדנין בשבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחצי ממה שטוען
יחלוקו על מה שדנין בשבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחצי ממה שטוען
לר' אילא הו"ל שבועה דאורייתא דמה שתפס כהעדאת עדים במקצת ונשבע לר' חייה (ולא לר' יוחנן) והחשוד אממונא לא חשוד אשבועה
לר' יוחנן שבועה דרבנן שלא יהא כ"א תוקף טלית חבירו
א"צ שבועה בשניהם מודים או יש להן עדים
ב' תופסין בשטר שנפל - לרבי יתקיים, לרשב"ג יחלוקו [מח' אם מודה שכתבו צריך לקיימו; לתוס' מח' אי בעי עידי חתימה]
לר' אלעזר בתר התפוס בעדים [מהרא"פ - כר"ל דתורף סמוך לעדים ולא בטופס]
ב' פי' ברמב"ן אם לכו"ע, או לרשב"ג אבל לרבי גבי הכל;
לתוס' לרשב"ג מקבל כמה שוה יותר שא"צ לחזור אחר עדי מסירה
ב' פי' ברמב"ן אם לכו"ע, או לרשב"ג אבל לרבי גבי הכל;
לתוס' לרשב"ג מקבל כמה שוה יותר שא"צ לחזור אחר עדי מסירה
שנים מנהיגים אשה ע"ג חמור ואמרו זו אשתי וזה עבדי וחמורי והיא ואומרת אלו עבדי וחמורי - יחלוק וכ"א צריך ב' גיטין/שחרור
הלכה ג' - ה' (ב. - ד.)
אין הכרח מהמשנה אם המגביה מציאה לחבירו קנה או לא (לפ"מ באומר זכה לי, לרח"ק תנה לי)
נפל עליה לאו קנין, לר"ל קונה מציאה באמר יזכו לי בד' אמות שלי, לר' יוחנן ד' אמות קונה רק בגט [מהרא"פ - מתגרשת בעל כרחה]
מהרא"פ - בספק מגורשת שניהם נותנים שכר סופר לגט שני
דוד הקדיש לביהמ"ק "בעניי" - מה שקנה בד' אמות, אין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם, התענה והקדיש סעודתו
יכול לזכות במציאה בקנין חצר רק ביודע שנפלה שם מציאה ומשתמרת על ידו
יש לו מציאת בנו ובתו הקטנים, אשתו [קטטה; שלא תברח נכסיו ותאמר מציאה היא (ולא פלוג אפי' בעידי מציאה)] (ולא משגירשה), עבד כנעני [רשאי לשנותו לכל מלאכה (כיד רבו)], לר' יוחנן בן גדול הסומך על שולחנו (ור"ל חולק [אינו זוכה מציאה לחבירו]),
לתני ר' הושעיה שוכר לכל מלאכה (ור"ל חולק [יכול לחזור ואינו זוכה לחבירו])
לתני ר' הושעיה שוכר לכל מלאכה (ור"ל חולק [יכול לחזור ואינו זוכה לחבירו])
הלכה ו' - ח' (ד. - ו.)
מצא שטר חוב - עם אחריות לא יחזיר [לר' אלעזר שמא כתב ולא לוה, לר' יוחנן חשש קנוניא (אא"כ זמנו בו ביום [לא שכיח שפרע, ואם פרע לא יחזור וילוה בו])]
בלי אחריות לר"מ יחזיר [לצור ע"פ צלוחיתו (משא"כ בכתב דאיקני [גבי מבני חרי])]
לחכמים לא יחזיר [אחריות טעות סופר]
לחכמים לא יחזיר [אחריות טעות סופר]
רב - מלוה על פה אינו גובה מיורשים
לר' אלעזר יחזיר שטר חוב בלוה מודה או בהוחזק ביד מלוה (ראוהו בידו; יש הנפק) (איתותב)
מצא גט, שחרור, דייתיקי (שכיב מרע), מתנה, שובר - לא יחזיר [נמלך שלא ליתנן]
מצא גט עם כתובה יחזירם
אסור ללות בשטר פרוע בו ביום [נמחל שעבודו; לא חתמו על הלואה שנייה]
כל מעשה ב"ד יחזיר, רב - שטר עם הנפק יחזיר (למהרא"פ ר' חמא חולק)
בשטר מוקדם צריך לכתוב שנגמר שיתן הכסף בי' ניסן
מצא שטרות - יחזיר בסימן, בחפיסה, תכריך של ג', רשב"ג ג' של לוה/מלוה אחד
ביד שליש יהא מונח
מצא סמפון (שובר) ביד מלוה פסול [מתעסק בשטרותיו], חוץ: בכת"י הלוה (לי"ג ביד הלוה), על דייתיקי [אינו עשוי לפגום]