לרבא הוי יאוש [לרש"י - דלכי ידע מייאש מעיקרא נמי הוי יאוש]

והגמ' מדמה ליאוש עניים בלקט, גנב, שטף נהר [יכול להציל], כלך אצל יפות לתרום, נגבו פירות אין כי יותן [כי יתן]

לרבא דסי' העשוי לידרס ומקום הוי סי' איירי בלי סי' ודרך הינוח וברה"ר מנשתפא

לרבה דלא הוי סי' איירי ביש סי' וברה"ר נדרס

וספק אי רבנן פליגי ברוב כנענים ויניח

כסולם, כבית קוליס, וספק בכשיר, כשורה, כחצובה

אין סי' למטבע

עם סימן יכריז

מג' שלו - רבא - חוץ מג' פרוטות [אולי שותפי ולא מייאש], לל"ב מב' פרוטות [א' מחל]

אחר יאוש בידו - השב תשיבם, המתין ליאוש - לא תוכל להתעלם

או דרבנן [ניחא לאובד] (וצריך עדים, סי' מובהק, טביעת עין)

נ"מ להחזיר גט (רש"י - לשליח), במת להשיא אשתו.

אפי' סי' דאו' אין מחזירין בסי' כלי [חיישינן לשאלה] חוץ מאוכף, כיס, ארנקי, טבעת [לא משאלי]

ר"י - ג' רגלים וז' ימים [ג' כדי שילך ויחזור ויכריז (לרש"י - האובד)]

חוץ מבמקדש ראשון לרב יוסף, במקדש שני לאביי [ט"ו לילך], לרבא לא הטריחוהו

משחרב ביהמ"ק - בביה"כ; אבידה למלכות - לשכיניו ומיודעיו

לר"ט ולהל' - מותר להשתמש בדמים (אבל לא במצא מעות)
וחייב באחריות אבידה לרבה ואונסין לרב יוסף [שכר היתר שימוש]

לר''ע אסור להשתמש בדמים

ולא ילמוד בו בתחלה ולא אחר עמו בענין א', ולא ג' בנ"א בב' ענינים [רש"י - נקרע] (וכן השואל), ולא ישנה או יתרגם פרשה, ולא יפתח ג' דפין

מחזיר לחצר המשתמרת בלי דעת בעלים [תשיבם], איסור אם על בנים אפי' למצוה [תשלח], תלמיד יוכיח רב [הוכח תוכיח], פריקה וטעינה אפי' אין בעליו עמו [עזב תעזוב, הקם תקים], בדיעבד כל מיתה לרוצח [מות יומת] ועיר הנדחת [הכה תכה], השבת עבוט אפי' משכנו שלא ברשות [השב תשיב, חבל תחבול], צדקה אפי' לעיד אחרת [פתח תפתח] אפי' מתנה מועטת [נתן תתן], הענקה אפי' לא נתברך [הענק תעניק], הלואה לאינו רוצה להתפרנס משלו [תבעיטנו]

ר"ש - זו"ז בחנם [לא מסיימי קראי]

לריה"ג דרבנן ופטור ביתר ממשאו [תחת משאו - הראוי לו], ברבצן או עומד [רובץ]

רבו (ר"מ - לחכמה, ר"י ור' יוחנן להל' - רוב חכמתו, ר' יוסי ורב להל' - אפי' משנה א') קודם לאביו [מביאו לחיי העוה"ב] אא"כ אביו חכם וספק ברבו צריך לו - לאבידה, משאוי, פדיון