אין כפל: א) גונב מגנב [מבית האיש, ר' יוחנן סט: - ואינו ברשותו של בעלים]

ר' חייא ב"א בשם ר' יוחנן - ד' וה' אף בטענת גנב בפקדון [הגנב, היקש לגנב עצמו]

ב' כללות הסמוכין להדדי - למערבא כלל פו"כ, לתדב"ר ישמעאל ריבוי מו"ר

טענת גנב ונשבע - עדים ואח"כ הודה - ר' יעקב - אשם, והחומש עולה בכפל (לרש"י - רק אם שוין [כפרה לשבועה])

ר' אילעא - גנב טלה ונעשה איל קונה בשינוי, ושלו הוא טובח (רש"י - ומשלם קרן כדהשתא)
וב"ש חולק - אף שינוי מעשה לא קני [גם]

רבה, (רב, ר"ל) - יאוש קונה - ספק אי מדאו' או מדרבנן [תקנת השבים] ויחזיר דמים כשבאיסורא בא לידו, חוץ: מאינו רוצה לקנות, ל"ב דרש"י - קרבן [בבי גזא דרחמנא]

רבנן - סתם גניבה יש יאוש [ר' אלעזר סח: - ד' וה' במכר לאלתר [כטביחה] דקנה ביאוש ושינוי רשות] ולא גזילה

מריש - שמו עליו, שינוי השם החוזר לברייתו

ד' וה': לרב ור"ל רק לפני יאוש [שנה בחטא (אבל לאחרי - שלו)]

אין ד' וה' כשמכר לל' יום [כטביחה דאינה חוזרת]

עמד בדין וא"ל "צא תן לו" ושחט פטור מד' וה' [פסקוה - הו"ל גזל]

ר' יוחנן - נגזל אינו מקדיש, מחלל, מפקיר, מקנה

ר"י - "כל שילקטו עניים יהא הפקר" [ברירה], ר' דוסא - "כל שלקטו יהא הפקר"

הרשאה אמטלטלי (לרש"י - דפקדון):

זרוק גניבותיך לחצרי בשבת פטור מד' וה' [קלב"מ], למ"ד עד שתנוח - בתיקני משתנוח

רבא - לקוט תאנתי בשבת בדמי הגניבה אע"ג דא"א לתובעו [קלב"מ] הויא מכירה [כאתנן באמו] ופטור מד' וה' [קלב"מ]

לר"מ - טבח 1) ביו"כ חייב [לוקה ומשלם],
2) בשבת פטור [קלב"מ] חוץ מע"י אחר [יש שליח לעבירה [כמכירה - ע"י אחר, או, תחת]],
3) לע"ז חייב בעובדה בגמר זביחה,
4) שור הנסקל מבית שומר חייב [גורם לממון (החזירו מוחזר) כממון],
5) חולין בעזרה - למ"ד דאו' ושחיטה מתחלה ועד סוף חייב בגמרן בפנים

לר"ש אין ד' וה' בטבח טריפה, חולין בעזרה, בשבת למ"ד מעשה שבת דאו' [קדש היא], לע"ז, שור הנסקל [שחיטה שאינה ראויה],
ביו"כ [אינו לוקה ומשלם]

איסור מעשה שבת - לר"מ במזיד בו ביום, לר"י בשוגג בו ביום ובמזיד לו עולמית,
לר' יוחנן הסנדלר לו עולמית ולאחרים בשוגג בו ביום במזיד עולמית

גנב וטבח שור של שותפין והודה לא' (ובאו עדים) - ר"נ למסקנא - חייב [אפי' חמשה חצאי בקר]; הגנב שותף, יורש - פטור מד' וה' [וטבחו כולו באיסורא]

פסול עד זומם - אביי, להל' - למפרע [רשע מאז]

העידו על גניבה ואח"כ אטביחה והוזמו אגניבה ואח"כ אטביחה -

העידו בב"א והוזמו רק אטביחה -

עדים זוממין על הפלת עין משלמין דמי עבד אפי' המזימין מעידין שהפיל שינו מקודם
[רש"י - אי בעי מודה ומפטר]

הפיל שן ועין - ישלם השנייה לעבד [תחת עינו, תחת שינו - ולא תחת שתיהן]

רבא ור' יוחנן - הכחשה תחלת הזמה, ואביי ור' אלעזר חולקין

לר' אלעזר - עידי רציחה ובא הרוג לוקין [לא תענה - וא"א לבא לידי הזמה להמיתם]
ור' יוחנן חולק [ניתן לאזהרת מיתה]

טבחתי בפני פלוני ופלוני והעידו - לרבנן הו"ל עדות שא"א להזימה והו"ל מודה ומיפטר
לסומכוס כה"ג דמסייעי להו הוי עדות

הודה לעדים שגנב, והוזמו - משלמין רק תשלום דכפל

הקדיש הגנב לאו מכירה [עדיין שמו עליו]

גנב הקדש - לר"ש חייב אטביחת קדשים שחייב באחריותן [גורם לממון כממונו] בשחיטה ראוי' (בע"מ (מעיקרא לרש"י) בחוץ [עומד לפדות כפדוי], לר' יוחנן - תמימים בפנים ונשפך הדם או שלא לשם בעלים [כזרוק דמי])

לר"ל לר"ש אין ד' וה' בטביחת הקדש שחייב באחריותן בפנים או במכירת טריפה [וטבחו ומכרו - דישנו בשניהן], ור' יוחנן חולק

ר"ש - היה שהות ביום לזרוק דמה מטמא טומאת אוכלין [שעת היתר דכזרוק דמי]

כלאים - יש ד' וה' [או] ופסול לקדשים, מעשר, בכור,

טמא הנולד מטהורה עם קלוט אסור באכילה [רש"י לר' יהושע - כבשים, לר"א - שה - בנין אב]

לר"ש גנב שור שהפריש לנדרו - יכול להחזיר כבש, עולת עוף לראב"ע

אין ד' וה' לשייר במכירה [ומכרו - כולו באיסורא] -

שותפין שגנבו מעלמא - טבח לדעת חבירו חייבין [רש"י - יש שליח לעבירה כאן],
שלא לדעת חבירו פטור [וטבחו - כולו בחיובא, לרש"י קו: - ה' בקר ולא חצאי בקר]

יש ד' וה' - אף הקדיש [מכרו לשמים], מכרו באשראי, מתנה, פרע חוב

קנין גניבה בהגבהה או משיכה חוץ מרשותו

חיוב שומר משתמשוך

שכירות קרקע בכסף שטר וחזקה

אין כפל וד' וה' לגזלן [השוה כבוד עבד לקונו] - דלא מטמרי מאינשי, לר' יוחנן - או מטמרי שלא יברחו ולא מיראה

ד' לשה [ר"מ - אין ביטול מלאכה, ר' יוחנן בן זכאי - על כתיפו זלזול]

רב - חתול חיורא או בר חיורא מותר להורגו, אין מחזירין העור לבעלים

על שחין יבש מתריעין בשבת (לרש"י - אף בשופרות), על לח צועקין (רש"י - ביחיד)

היתר אמירה לנכרי לאונו לקונה בית, חיוב ליקח דרך מד' רוחות לקונה עיר בא"י [ישוב א"י]

תנאין דיהושע (שמואל - אפי' בחו"ל): א) רועין דקה ביער גסה,
ב) מלקטין היזמי והיגי לחין מחוברין ועשבים (חוץ מתלתן לזירין, לבהמות),
ג) קוטם ליטע (חוץ מלמטה, ענף האמצעי, מעושה פירות, ממקום שרואה חמה),
ד) מעיינות לבני העיר, ה) לצוד דגים בים טבריא,
ו) נוטלין צרור לקנח מגדר אפי' בשבת, ז) שלמה - מהלכין בשבילי שדות עד י"ז חשון,
ח) מסתלקין לצידי דרכים מפני יתידות הדרכים, ט) התועה בכרמים והמעלהו מנתק זמורות, י) מת מצוה קונה מקומו (חוץ מברוחב הדרך - לצד היותר קל),
יא) וי"א צובר זבל ברה"ר ל' יום בשעת הוצאת זבלים,
יב) קוצץ שוכו של חבירו ומשלם להציל נחילו של דבורים, שופך יינו וגובה להציל דבש, מפרק עציו וגובה להציל פשתן,
יג) ביכורים מאילן הנוטה לרשות חבירו או הסמוך למיצר

תקנת עזרא: א) קרה"ת מנחה שבת [ליושבי קרנות],

בירושלים: א) אין בית חלוט, ב) ולא עגלה ערופה, ג) ולא עיר הנדחת, ד) ולא נגעים [לא נתחלקה (דלא כר"י)], ה) אין מוציאין זיזין [אהל הטומאה, היזק עולי רגלים],
ו) אין עושין אשפה [שקצים], ז) ולא כבשונות [עשן],
ח) ולא גנות ופרדסין [סרחן] חוץ מכיפת הירדן,
ט) אין מגדלין תרנגולין [מטמאין קדשים] (וכהנים בכל א"י), י) אין מלינין מת [גמרא]

בכ"מ אין מגדלין חזירים [מעשה דאריסטובלוס], ולא כלבים אא"כ קשור חוץ מסמוך לספר בלילה

לשון יווני מותר אבל אסור לספר חכמת יוונית ולהסתפר כגוי חוץ מקרובים למלכות

אין פורסין פח ליונים פחות מל' ריס (ד' מילין) מישוב