אמר תן חובי לעניים בפני גבאי א"א לחזור [יד עניים הוא]

שייך מועד רק למין או גודל מסויים, לאדם, ר"י - לשבתות [לרש"י - דעתו זחה]

לרב זביד - מועד לאדם ובהמה, חזרה מבהמה מהני לבהמות, וסומכוס חולק

לכו"ע נגח שור חמור וגמל הוי מועד לכל

שייך מועד לסירוגין, לדילוג - לרב בג' נגיחות ולשמואל בד', לשמיעת שופר

חמור וגמל שור שור ושור וכו' - ספק אי נגיחה שלישית מצורף לראשונים או לאחרונים

שור גוי שהוזק פטור ושהזיק נ"ש אף תם [התיר ממונן [ראה ויתר גוים, הופיע (ממונם לישראל) מהר פארן]]

שור כותי שהוזק פטור, ושהזיק - לת"ק כישראל, לר"מ כגוי [גירי אמת - ומח' כמה קנסוהו שלא יטמעו]; אבל לא קנסו בנערה כותית [חוטא נשכר]

כתמים במקום הפקר טמאים ברקם לר"י [גרים טועין], בין הכותים לר"מ [נחשדו להפקיר]

מועד של חש"ו - ר"י - חייב, ר' יעקב - ח"נ [רבא - לפרושי - בשמירה פחותה וחייב רק על צד תמות (דלא סגי) דמעמידין אפוט', אביי - פליגי - בלא שמר ומח' אי מעמידין לתם או לא ויגבה רק צד מועדות, רבינא - בנתפקח וכו' ומח' אי רשות משנה]

כופר - רבנן - דמי ניזק, ר' ישמעאל בריב"ב - דמי מזיק
[רב חסדא - מח' אי כופרא כפרה, ר"פ - כפרה ולרבנן ג"ש יושת ישית מדמי ולדות]

ספק איך משלמין שותפין כופר, אי ממשכנין חייבי כופר [אי חמור]

שואל מועד בחזקת תם והכיר שהוא נגחן - שואל משלם ח"נ אי תפסו ב"ד (דא"א להודות או להעריקו) ובעלים ח"נ

לרבה - אי רשות אינה משנה, אבל משואל לבעל כן [לאו כל כמינך דמייעדת לשורי]

שור האצטדיון אינו נסקל [כי יגח ולא שיגיחוהו]
לרב, ברייתא - כשר לקרבן [אנוס], לשמואל פסול [נעבד בו עבירה]

הרג ע"י רביעה, רגל ברה"י - אביי - חייב כופר, לרבא פטור

שור הנסקל - איסור אכילה משנגמר דינו [לא יאכל (ולא "יהנה"), את בשרו]

תם פטור מחצי כופר [מגופו - בר סקילה אפי' לפני גמר דין; ר"א - נקי אפי' עפ"י ע"א, בעלים (למ"ד כופרא כפרה), נתכוין לבהמה]
לריה"ג חייב, לר"ט ברה"י כופר שלם

ינצו אנשים ויש אסון באשה באינו מתכוין לה -

כופר אשה ליורשיה [הקיש אשה לאיש, אין הבעל נוטל בראוי - חיוב משמתה],

דמי ולדות תמיד לבעל [בעל האשה] חוץ משפחה (רש"י - בשעת חבלה) לאדון

מועד שלא בכוונה או בלי עדים - ר"ל - פטור מדמי עבד [יתן לאדוניו והשור יסקל - כל זמן שבסקילה], ור' יוחנן חולק [אם עבד]

ספק לרבא באשו שלא בכוונה דפטור מכופר אי משלם דמים (בכוונה - רש"י - פטור משום קלב"מ)

או בן יגח או בת יגח - אפי' קטנים אפי' בתם אפי' לנזקין

מתחכך בכותל להנאתו עד שמפילו על אדם -

אין כופר ע"י צרורות

נזקין שלא בכוונה - ר"י - חייב [ככופר], ר"ש - פטור [כסקילה - חיוב דשור (רש"י - מחמתו)]

נתכוין לזה והרג זה - ר"ש - פטור [כבעלים - וארב לו], משנתנו - חייב [וארב לו לקבוע כמחצה]

אין בעלים לשור - ת"ק - יסקל, ר"י - פטור אפי' הפקיר אח"כ [והועד בבעליו והמית השור יסקל - ממיתה עד גמר דין]

משנגמר דינו - אסור בהנאה ואינו ברשותו

שומר חייב בנזק כבעלים, ודמי שור לבעל חוץ מש"ח בשמירה פחותה, ושוכר וש"ש בשמירה מעולה

ש"ח שקיבל שמירת נזקיו של נגחן אין דעתו על שלא יוזק [רש"י - מפחדין ממנו]

שמירת שור - ר"מ - מעולה [אין דרך לשמור והתורה חייבה תם + ולא ישמרנו, וג"ש לתם] -
גמ' נה: - דוקא לקרן