גמ' כו: - כז:
בזה"ז ישראל חייב ליטפל בבכור -
דקה - ת"ק - ל' יום [בכור בניך - כן תעשה לצאנך]
ר' יוסי - ג' חדשים [טפולה מרובה, שיניה דקות וצריך לאמו]
גסה - נ' יום [רב כהנא - מלאתך (ביכורים) כן תעשה לשורך, רבא - תעשה - תוסיף עשייה אחרת]
ואסור לכהן ליקח קודם [כמסייע בגרנות] אלא לשחוט
נתינת תרו"מ למסייעים בבית הגרנות - חיללו ובמיתה [לא תחללו ולא תמותו]
כסף לטובת הנאה אסור בזרוע ולחיים ובכור [יחשוב שהוא מחלל קדושת דמים אפרוטה ויבטל מצות למשחה ולגדולה (אכילה בצלי וחרדל)]
ומותר בתרו"מ [קדושת הגוף לא נתחלל] ולא מכהן עבור כהן אחר [רש"י - נראה כמסייע]
תרומת חו"ל: מותר ליתן לכהן המסייע, בטל ברוב (לרש"י - אפי' לאוכלה זר), אוכל ואח"כ מפריש (לרש"י - ישייר כדי תרומה),
שמואל - אכילה רק אסור למי שטומאה מגופו, מותר בנגיעת נדה - בטומאה יתן לכהן קטן (רש"י - או לגדול שטבל לקריו), או לשריפה ויפריש אחרת לגדול
טמא מת לרב, שרץ לרב ששת - טובל ואוכל בלי הערב שמש,
דלא כהל' - לרש"י - דצריך הערב שמש
דלא כהל' - לרש"י - דצריך הערב שמש
גמ' כז: - כט.
בכור נאכל תוך שנתו [שנה בשנה, כקדשים [בן שנתו]] תם - מיום ח', נולד בע"מ - מלידתו
תם ונעשה בע"מ בתוך שנתו - עד י"ב חודש (לל"ב דר' אלעזר - ועוד ל' יום [שנה בשנה])
אח"כ או קרוב לסיומה - עד ל' יום [משום השבת אבידה (לרש"י - לכהן - שלא יסרח אם לא ימצא (ולאחר ל' שוחטו ומולחו))]
ב' ימים ולילה א' [כחזה ושוק של תודה + יהיה לך, שנה בשנה - יום א' בכל שנה]
שוחט שלא ע"פ מומחה - בדוקין שבעין אסור ויקבר [משתנין במיתה]
אא"כ יש עדים דלא אישתני לר"י
מום שבגוף - ר"י - מותר, ר"מ - אסור [קנס אטו דוקין]
נשחט ע"י אינו מומחה - הוא ישלם מביתו
1/2 לגסה [לרש"י - תק"ח - מוטל בספק שמא יתירנו]
1/4 לדקה [הפסד מועט, גזירת מגדלי דקות (הציל כהן מטורח, איסור לגדלן)]
דיין (סנהדרין ו. - שקבלוהו עלייהו) שחייב הזכאי (טעות בשיקול הדעת) ישלם מביתו
[(רש"י - "אמאי דיינת ליה"), הו"א כר"מ - גרמי, בנשא ונתן ביד]
חוץ ממומחה לב"ד, טעה בדבר משנה [רש"י - אילו הפרה קיים מצי לחזור בפסק, א"כ מה שאמר לאו כלום ואיהו אפסיד אנפשי']
אין שוחטין אם נטל שכר לראות מומו [רש"י - חשד]
חוץ ממומחה כאילא [רש"י - חסיד]
וכן באיסור שכר לדון, להעיד, הזאת וקידוש מי חטאת - לא מהני
[למדתי אתכם וכו' כאשר צוני ה' - בחנם]
[למדתי אתכם וכו' כאשר צוני ה' - בחנם]
ומותר ליתן לו הפסדו, וכפועל בטל (רש"י - טול כו"כ להבטל ממלאכתך הקשה ועשה קלה כזו)
גמ' כט: - לא.
חשוד על בכורות (רש"י - להטיל מום, למכור תם) אין לוקחין ממנו בשר צבי [מיחלף בעגל]
אבל לוקחין ממנו עורות עבודים וצמר טוי [לא טורח מחשש הפסד]
ולר"א עורות נקבות [ניכר]
ולר"א עורות נקבות [ניכר]
חשוד אשביעית אין לוקחין ממנו פשתן אלא טוי
חשוד אמכירת תרומה - ר"י - אין לוקחין ממנו אפי' מים ומלח [רש"י - קנס]
ר"ש - רק כשיש זיקת תרו"מ
חשוד אשביעית אינו חשוד אמעשרות (לרש"י - דמאי)
ר"י - חשוד אמעשר [באתריה שביעית יותר חמור]
ר"מ - חשוד לדבר א', חשוד לכה"ת
ר"ע - חשוד אשביעית ומעשרות חשוד אטהרות דרבנן
משנה - חשוד אטהרות אינו חשוד אשניהם
לר' ינאי - אבל חשוד שקיבל וחזר ונחשד אטהרות - מיגו דחשוד אהא חשוד אאידך
לר' אילעי - תמיד חשוד אשניהם אא"כ רואים שנזהר בצינעא
המקבל חבירות, גירות, כהונה, לויה חוץ מדבר א' - אין מקבלין אותו
הבא לקבל חבירות -
ת"ק - מלמדין אותו קודם שמקבלין אא"כ רואין שנוהג בצינעא (לל"ב דרש"י לב"ה ל' יום)
רשב"י - מ"מ מקבלין מיד
מוחזק חבר לטהרת משקין ל' יום, לכסות - לב"ש י"ב חודש ולב"ה ל' יום
מקבלים חבירות לנט"י בלבד
קבלת חבירות - בפני ג' חברים (או ת"ח לאבא שאול) חוץ מבני ביתו (ורשב"ג חולק), מזקן ויושב בישיבה, מת"ח לאבא שאול ולכו"ע לפני שהכהנים נהגו סלסול בעצמן
בת\אשת ע"ה לחבר צריכה קבלה [רש"י - בשעת קבלה לא הוו גבֵּיה]
בת\אשת חבר לע"ה - ת"ק - א"צ לקבל (רש"י - כשחזרו תחת יד חבר), ר"מ - צריכין לקבל
חזרו בהן (לרש"י ע"ז - מרשען למוטב) ר"מ - אין מקבלין עולמית,
ר"י - ב' לשונות - תלוי אי בצנעא או בפרהסיא (לרש"י - תלוי בחילול ה'),
ר"ש, ר"י בן קרחה, ר' יוחנן להל' - מקבלין מ"מ
חבר שנעשה מוכס ופירש - מקבלין
מומחה יכול לראות מומי קדשים ומעשרות של עצמו [יכול לישאל, להטיל מום בכולם]
אבל לא בכורות
אבל לא בכורות
רש"י לא.
לרש"י - אין חכם נאמן על טהרת תרומה שלו