1)

TOSFOS DH v'Safek Divreihem Lehakel (cont.)

תוספות ד"ה וספק דבריהם להקל (המשך)

התם נמי הואיל ולאו אדעתייהו לבא בבת אחת הוי כבידי שמים

(a)

Answer #1: Also there, since they did not intend to come at once, it is like bi'Ydei Shamayim. (Efshar Letzamtzem bi'Ydei Adam only when one intends to exact.)

וי''ל הואיל ואי אפשר לצמצם אלא ע''י טורח גדול לא הטריחו לצמצם ולמדוד בספק דבריהם

(b)

Answer #1 (to Question (c), 5b): Since Efshar Letzamtzem only through great toil, [Chachamim] did not obligate to be meticulous and measure for a Safek mid'Rabanan.

וכן משמע מלשון הקונטרס דפי' דרוב בני אדם אין יכולים לצמצם והוי ספק צמצם ואסור או לא צמצם ומותר

(c)

Support: Rashi connotes like this. He explained that most people cannot be exact, and it is a Safek whether he was exact and it is forbidden, or he was not exact and it is permitted.

וה''ר שמעיה פי' דמצי למימר דבידי אדם נמי אי אפשר לצמצם

(d)

Answer #2 (to Questions (c, c:3, c:5), 5b - R. Yeshayah): Also bi'Ydei Adam, Iy Efshar Letzamtzem.

והא דפרוץ כעומד מותר

(e)

Implied question: Why [do we hold that] Parutz k'Omed is permitted [even for Torah laws? It is a single Safek!]

משום דהוי כעין ספק ספיקא שמא עומד מרובה ואפי' כי לא נפיש ושוו כי הדדי מותר

(f)

Answer: It is like a Sefek-Sefeka. Perhaps Omed Merubah. And even if [Omed] is not greater, rather, they are the same, it is permitted. (Iy Efshar Letzamtzem means that we cannot know that it is exact, but it is possible that it is exact.)

והשתא שפיר קרי ליה ספק דבריהם

(g)

Support: Now it is fine that it is called a Safek mid'Rabanan. (Even if we measure and it seems exact, it is a Safek.)

אך קשה מאי איריא ספק דבריהם אפי' בדאורייתא נמי שרי כיון דההיתר קרוב מן האיסור דמטעם זה בעי למישרי בשחיטה במחצה על מחצה

(h)

Question: Why do we [permit] only a Safek mid'Rabanan? Even a Safek mid'Oraisa should be permitted, since Heter is more likely than Isur! (Perhaps it is exact. And even if it is not, perhaps Omed Merubah.) This is why we wanted to permit Shechitah of half!

וי''ל דהא דשרי הכא אי פרוץ נפיש היינו בח' אמות מצומצמות אבל שמא יש מעט יותר ואפי' אי פרוץ נפיש איכא ד' אמות ולכך לא שרי אלא בספק דבריהם

(i)

Answer: Here [Rav Ashi forbids Parutz k'Omed]. He permits [even] if Parutz Merubah, i.e. when [the width] is exactly eight. However, [we cannot know that it is exact]; perhaps there is a little more [than eight. If Parutz k'Omed, it is forbidden.] And even if Parutz Merubah, [perhaps] there are four Amos [of wall, so it is not a valid Lechi]. Therefore, we permit only a Safek mid'Rabanan.

ואם תאמר דבפרק ב' דבכורות (ד' יז:) אמר נמצא מכוון בין שתי עיירות לרבנן יביאו עגלה אחת ויתנו

(j)

Question: In Bechoros (17b), it says that if a [murdered body] was found equally distant from two cities, they bring one Eglah Arufah (behead a calf to atone) and stipulate (that it is for the closer city);

והשתא כל אחת תביא עגלה לעצמה דשמא קרובה היא ואפי' מצומצמות הא אמר הקרובה אפילו קרובות

1.

Now (that we resolve Sefekos through joining the possibility that it is exact to one side), each city should bring Eglah Arufah by itself, for perhaps it is closer, and even if they are exactly (equal), we say "ha'Kerovah" - even cities (that are equally distant, both bring)!

וי''ל דממה נפשך סגי באחת אם רחוקה היא פטורה ואי קרובה היא יוצאה בשל תנאי

(k)

Answer: No matter what you will say, one suffices. If [this city] is further, it is exempt. If it is closer, it fulfills the Mitzvah through the Eglah Arufah brought with a stipulation;

מאי אמרת דילמא מצומצמות היא זה אינו מצוי:

1.

Will you say that perhaps they exactly equally distant? This is not common (we are not concerned for it, even if it seems to us that they are equally distant).

2)

TOSFOS DH mi'Tzido b'Eser mi'Rosho b'Arba'ah

תוספות ד"ה מצידו בעשר מראשו בארבעה

(SUMMARY: Tosfos points out that these are different when they are exact.)

עשר אין פירושו כארבע' דעשר כשל מטה וארבעה כשל מעלה

(a)

Observation: "Ten" is unlike "four". [Exactly] 10 [Amos] is like less [than 10, and it is permitted], but four [Tefachim] is like more [than four, and it is forbidden].

3)

TOSFOS DH d'Pischa b'Keren Zavis Lo Avdei Inshei

תוספות ד"ה דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי

(SUMMARY: Tosfos explains when one can have an opening in the corner.)

מיהו אם עשא' כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתח כדאמר לעיל (ד' ה.) דפתח ליה בקרן זוית

(a)

Explanation: However, if he made like an opening with doorposts and a lintel (above), this is a proper opening, like it says above (5a) "he opened to it in the corner."

4)

TOSFOS DH Echad Zeh v'Echad Zeh b'Dalet

תוספות ד"ה אחד זה ואחד זה בד'

(SUMMARY: Tosfos explains that Rav Huna does not discuss the middle of the opening.)

אם נפרץ בקרן זוית אבל אם נפרץ מראשו בלא קרן זוית לא הוי בד'

(a)

Explanation: [It is four] if it was breached in the corner, but if it was breached at the head [of the Mavuy, i.e. the side open to Reshus ha'Rabim] not in a corner, the Shi'ur is not four [Tefachim];

דלא פליג אדרב יהודה דאמר לקמן (ד' י:) מבוי שהוא רחב ט''ו אמות מרחיק ב' אמות ועושה פס ג' אמות והשתא הוי פירצה ב' אמות

1.

He does not argue with Rav Yehudah, who says below (10b) that a Mavuy wider than 15 Amos, he distances two Amos [from one end] and makes a plank three Amos. Now, there is a breach two Amos (which is more than four Tefachim)!

ומצידו דהוי בד' היינו משום דקא ממעט בהילוכא אבל כשהפירצה בראשו לא ממעט בהילוכא דלא שבקי פתחא רבה ועיילי בפתחא זוטא

(b)

Explanation: On the side, the Shi'ur is four [Tefachim] because it diminishes traffic [people will abandon the opening, and go through the breach]. When the breach is at the head, it does not diminish traffic, for people will not abandon a big opening and go through a small opening.

5)

TOSFOS DH Rav Amar Toraso ki'Mefulash

תוספות ד"ה רב אמר תורתו כמפולש

(SUMMARY: Tosfos explains that he discusses the Tikun at the bend, like Rashi.)

פי' בקונטרס דצריך לעשות צורת הפתח בעקמומיתו דפילוש מה שמפולש לחבירו הוי כמפולש לרה''ר ולשני פתחים לצד רה''ר יעשו לחי או קורה לכל אחד

(a)

Explanation #1 (Rashi): He must make Tzuras ha'Pesach at the bend. The opening that it is open to the other [Mavuy] is like an opening to Reshus ha'Rabim. At the two openings to Reshus ha'Rabim, he puts a Lechi or Korah at each one;

ובמילתא דשמואל נמי דאמר תורתו כסתום פי' בשם רבו הזקן תורת מבוי סתום צריך לעשות בעקמומיתו דהיינו לחי

1.

Regarding Shmuel's opinion, that it is like a closed [Mavuy, Rashi] explained in the name of his Rebbi, the elder, that one must do at its bend what is needed for a closed Mavuy, i.e. a Lechi.

מיהו שם פי' פירוש אחר תורתו כסתום ואין צריך בעקמומיתו כלום

(b)

Explanation #2 (Rashi): [Shmuel holds that] its law is like closed, and nothing is needed at the bend.

והלשון דחקו דכיון דתורתו כסתום מה צריך לעשות בעקמומיתו

1.

Source: The wording [of the Gemara] forced him to say so. Since its law is like closed, what need is there to do anything at the bend?!

וכפירושו משמע מדקאמר בסמוך אי ביתר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום משמע דלרב אתי שפיר

(c)

Support #1 (for Rashi, that they argue about what is needed at the bend): It says below "if it is more than 10, would Shmuel say that it is like closed?!" This connotes that this is fine for Rav;

ואי תורתו כמפולש קאי אפתחים דהיינו שצריך לעשות צורת הפתח באחד הפתחים ובשני לחי ולא בעקמומיתו א''כ לרב נמי קשה

1.

Question: If "its law is like Mefulash" refers to the openings [to Reshus ha'Rabim], i.e. that one must make Tzuras ha'Pesach at one of the openings, and at the second Lechi or Korah, but not at its bend, if so also according to Rav this is difficult!

דאיך יועיל לחי מצד אחד או אפי' צורת הפתח ביותר מעשר הא אית ליה לרב אע''פ שיש לו צורת הפתח צריך למעט

i.

How does a Lechi at one end, or even Tzuras ha'Pesach for a breach 10 Amos help? Rav holds that even though it has Tzuras ha'Pesach, he must diminish!

אבל אי אעקמומיתו קאי כדפירש רש''י אתי שפיר לרב דסגי בצורת הפתח אפי' ביותר מי' הואיל ופתחי מבוי הפתוחים לרה''ר לא הוו יותר מעשר

2.

Answer: If we discuss at the bend, like Rashi explained, this is fine according to Rav, that Tzuras ha'Pesach helps, even for more than 10, since the openings of the Mavuy open to Reshus ha'Rabim are not more than 10;

דהא צ''ה מהני מן התורה אפילו לרב ביותר מי' כדאמרינן לקמן (ד' יא.) גבי כלאים

i.

Tzuras ha'Pesach helps mid'Oraisa even according to Rav when it is more than 10, like we say below (11a) regarding Kil'ayim.

[ומיהו יש לדחות דהוי נמי מצי פריך לרב אלא דמקשה אליבא דשמואל טפי בפשיטות]

(d)

Rejection: We can say that we could have challenged Rav, but the question against Shmuel was simpler.

ועוד יש ראיה מההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא כו' ואצרכוה דלתות

(e)

Support #2: There was a bent Mavuy in Neharde'a, and they required doors (6b);

ופירש''י עקום כמין ח' וצריך ב' דלתות לשני עקמומית דאי לאו הכי די בדלת אחת

1.

Rashi explained that it was bent like a Ches, and they required doors at the two bends, for if not, one door suffices!

ומיהו ר''ח גריס ואצרכוה דלת וכן כתוב ברוב ספרים

(f)

Rebuttal #1: R. Chananel's text says "they required a door." So it is written in most Seforim.

ואפילו גרסינן דלתות איכא למימר דמפולש גמור הוה ועקום באמצע כזה ופתוח בשלשה פתחים לרה''ר דממה נפשך צריך לעשות דלתות

(g)

Rebuttal #2: Even if the text says "doors", we can say that it was totally Mefulash and bent in the middle like this [picture in Tosfos] and has three openings to Reshus ha'Rabim. No matter what you will say, it needs doors [because it is Mefulash]!

1.

For Reshus ha'Rabim, Chananyah requires one door (according to Beis Hillel), and the first Tana does not (below on this Amud). Rav (7a) said that they argue similarly about a Mavuy Mefulash, and Rav rules like the first Tana! However, they applied the stringencies of Rav and Shmuel to that Mavuy. Tosfos requires doors, for since there are three openings to Reshus ha'Rabim, if there is only one door, it is still Mefulash.

וגבי מבוי העשוי כנדל (לקמן ד' ח:) משמע נמי כפירוש הקונטרס דקאמר אלא עושה צ''ה לכולהו פי' לצד מבוי הגדול ואידך גיסא משתרי בלחי וקורה היינו לצד רה''ר וזה כפי' הקונט'

(h)

Support #3: Regarding a Mavuy like a centipede (8b. many small Mavo'os branch off on its sides, no two openings to Reshus ha'Rabim are opposite each other), it connotes like Rashi. It says that rather, he makes Tzuras ha'Pesach for all of them, i.e. on the side of the big Mavoy. The other side is permitted through Lechi or Korah, i.e. on the side of Reshus ha'Rabim. This is like Rashi;

אבל אי קאי הא דקאמר עושה צ''ה לכולהו היינו לצד רה''ר ואידך גיסא קאי אפתח מבוי גדול אז לשון אידך גיסא לא אתי שפיר

1.

However, if "he makes Tzuras ha'Pesach for all of them" is on the side of Reshus ha'Rabim, and "the other side" refers to the opening of the big Mavuy, then the wording "the other side" is difficult.

ואין לתמוה למה יהיה מבוי עקום חמור ממפולש גמור דסגי בצ''ה ולחי אחד

(i)

Implied question: Why should a bent Mavuy be more stringent than a totally Mefulash Mavuy, for which Tzuras ha'Pesach and one Lechi suffices?

דבעינן שיראה צ''ה כל בני המבוי

(j)

Answer: We require that all people of the Mavuy see Tzuras ha'Pesach.

6)

TOSFOS DH Keitzad Me'arvin Derech Reshus ha'Rabim

תוספות ד"ה כיצד מערבין דרך רה''ר

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Reshus ha'Rabim must be frequented by 600,000 people.)

פ''ה רה''ר רחב י''ו אמות ומפולש משני צדדים משער לשער ומצויין בה ששים רבוא וכן יש בה''ג דבעינן דריסת ס' רבוא

(a)

Explanation #1 (Rashi): Reshus ha'Rabim is 16 Amos wide, and it is open at two ends from gate to gate, and 600,000 people are commonly there. Also Bahag requires that 600,000 go there.

וקשה לר''ת דבשבת בפ' הזורק (ד' צח.) אמר דעגלות הוו תחתיהן וביניהן רה''ר ותחתיהן לא היו ס' רבוא

(b)

Question #1 (R. Tam): In Shabbos (98a) it says that the wagons [used to carry the Mishkan], under them and between them was Reshus ha'Rabim. There were not 600,000 people who went under them!

ואומר ר''י דמ''מ דרכן היה לצאת ולבא באותו דרך

(c)

Answer (Ri): In any case, they used to leave and come on that path.

ועוד הקשה דבדגלי מדבר הוו טף ונשים לאין מספר וכן קשה מערב רב

(d)

Question #2 (R. Tam): In the encampments in the Midbar, there were children and women. We do not know their number. Similarly, it is difficult due to the Eruv Rav!

ויש לומר דלא גמרי' ממשכן אלא מילתא דכתיבא במספרם

(e)

Answer: We learn from the Mishkan only a matter whose number was written.

7)

TOSFOS DH v'Lechi v'Korah mi'Kan

תוספות ד"ה ולחי וקורה מכאן

(SUMMARY: Tosfos explains how a Lechi permits an opening more than 10 wide.)

אף על גב דלחי לא מהני ביותר מעשרה

(a)

Implied question: A Lechi does not help for an opening more than 10 Amos wide!

יעשה לחי רחב עד שיתמעט האויר מעשרה

(b)

Answer: They make a Lechi so wide that it diminishes the empty space to less than 10.

8)

TOSFOS DH Yeser Al Ken Amar R. Yehudah

תוספות ד"ה יתר על כן אמר ר' יהודה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is a bigger Chidush than he taught about an Aliyah.)

פירש הקונטרס לעיל מיניה איירי בבונה עלייה כו' דשרי ר' יהודה לטלטל תחתיה משום פי תקרה יורד וסותם

(a)

Explanation (Rashi): Above we discuss one who built an Aliyah... R. Yehudah permits carrying under it, due to Pi Tikra Yored v'Sosem;

וקאמר בברייתא יתר על כן אמר ר' יהודה אע''ג דליכא פי תקרה שרי ר' יהודה הואיל ואיכא ב' מחיצות מעלייתא

1.

It says in a Beraisa that R. Yehudah said a bigger Chidush. Even though there is no Pi Tikra, R. Yehudah permits because there are two proper walls.

והכי משמע בהדיא בתוספתא [במכילתין פ''ז] דאהא קאי יתר על כן:

(b)

Support: A Tosefta explicitly connotes like this (7:13), that "more than this" refers to [the Aliyah].

6b----------------------------------------6b

9)

TOSFOS DH Mi she'Yesh Lo Shnei Batim v'Chulei

תוספות ד"ה מי שיש לו שני בתים כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that there are two Chatzeros.)

פי' שתי חצירות דאין מבוי ניתר בלחי עד שיהו חצירות פתוחות לתוכו

(a)

Explanation: He has two Chatzeros, for a Mavuy is permitted through a Lechi only if Chatzeros open to it.

ובתוספתא גרסי' בהדיא ב' חצירות

(b)

Support: The text in the Tosefta explicitly says "two Chatzeros."

10)

TOSFOS DH v'Chi Teima b'Kach Hu d'Lo Mi'arva v'Chulei

תוספות ד"ה וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the difference between 16 Amos wide and 13 and a third.)

משמע דמסיק דאפי' בדלתות לא מיערבא ואם כן איירי ברה''ר גמורה רוחב ט''ז אמות

(a)

Inference: We conclude that one cannot be Me'arev it even with doors. If so, we discuss a proper Reshus ha'Rabim 16 Amos wide.

וקשה דלקמן בפירקין (ד' י.) אמרינן דלכל היותר לא התיר ר' יהודה אלא עד י''ג אמה ושליש

(b)

Question: Below (10a), we say that at most, R. Yehudah permitted 13 and a third!

וי''ל דמעיקרא ס''ד ודאי דמיירי ר' יהודה ברוחב ט''ז אמה

(c)

Answer #1: Initially, we thought that surely, R. Yehudah discusses what is 16 Amos wide;

אבל לפי המסקנא דמשני כיצד מערבין מבואות המפולשות הכי נמי ההיא דיתר על כן איירי במבוי המפולש ואין רוחב ט''ז ובכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא ולא קשה מירושלים דהוי רוחב ט''ז אמה

1.

However, in the conclusion, that we answer that "how are we Me'arev a Mavuy Mefulash?", also "more than this" refers to a Mavuy Mefulash, and it is not 16 wide. One may not be Me'arev it through this, but one may be Me'arev it through doors. It is not difficult from Yerushalayim, which was 16 Amos wide.

ועי''ל דמעיקרא נמי ידע שפיר דלא התיר ר' יהודה אלא עד י''ג אמה ושליש ומ''מ הוי רה''ר גמורה כגון שרשות הרבים אחת משני צידי המבוי רוחב ט''ז אמות ואורך רה''ר מהלכת (הגהת הב"ח) דרך מבוי

(d)

Answer #2: Also initially, he knew that R. Yehudah permits only 13 and a third, and even so, it is a full Reshus ha'Rabim, e.g. one Reshus ha'Rabim is on both sides of the Mavuy 16 wide, and the length of Reshus ha'Rabim goes through the Mavuy;

דהשתא אפי' במבוי דלא הוי רוחב ט''ז אמות הוי רה''ר גמורה כיון דבשני צידי המבוי הוי רוחב ט''ז אמה

1.

Now, even in a Mavuy that is not 16 Amos wide, it is a full Reshus ha'Rabim, since on both sides of the Mavuy it is 16 Amos wide;

כמו בין העמודים דאמר פ''ק דשבת (ד' ז.) דהוי רה''ר אע''ג דלא הוי ט''ז אמה

i.

This is like between the pillars. It says in Shabbos (7a) that it is Reshus ha'Rabim, even though it is not 16 Amos [wide].

אפי' למ''ד התם בין העמודים נידון ככרמלית

(e)

Implied question: There is an opinion there that between the pillars is considered Karmelis!

היינו משום דעמודים הן זה שלא כנגד זה ולא ניחא תשמישתיה

(f)

Answer: That is because the pillars are not opposite each other, and it is not convenient to use it.

ולא דמי למבואות המפולשות

(g)

Implied question: Why is this unlike Mavo'os Mefulashos?

דהתם רה''ר אינה עוברת במבוי אלא ששני רה''ר עוברות אצל הפתחים

(h)

Answer: There, Reshus ha'Rabim does not pass through the Mavuy, just two Reshus ha'Rabims pass by the openings.

וצ''ל לפי זה אע''ג דלר' יהודה לחי וקורה מהני מדרבנן לי''ג ולרוחב י''ו לא מהני מודה הוא דמדאורייתא אין חילוק בין י''ג לי''ו וקסבר ב' מחיצות דאוריתא

(i)

Consequence: According to this, we must say that even though according to R. Yehudah, a Lechi or Korah works mid'Rabanan for 13 [and a third], but it does not help for 16, he agrees that mid'Oraisa there is no difference between 13 and 16, and he holds that two walls [make Reshus ha'Yachid] mid'Oraisa;

ולכך פריך מירושלים אע''ג דרחבה י''ו אמה כיון דחייבין עליה משום רשות הרבים מדאורייתא הוא הדין ברחבה י''ג דמדאורייתא אין חילוק

1.

This is why we ask from Yerushalayim, even though [the road] was 16 Amos. Since one would be liable for it mid'Oraisa for Reshus ha'Rabim [had they not locked the doors], the same applies to 13 wide, for mid'Oraisa there is no difference.

ואם תאמר כיון דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא אמאי איצטריך למיתני בברייתא פרק קמא דשבת (ד' ו.) זו היא רשות היחיד גמורה אחריץ עמוק עשרה טפחים ורוחב ד' כו' למעוטי דרבי יהודה דיתר על כן

(j)

Question: Since R. Yehudah holds that two walls are mid'Oraisa, why did the Beraisa in Shabbos (6a) need to teach "this is a full Reshus ha'Yachid" regarding a ditch 10 [Tefachim] deep and four [Tefachim] wide, to teach unlike R. Yehudah's case "a bigger Chidush..."?

הא מדקתני ברישא איזהו רשות הרבים סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשות שמעינן שפיר למעוטי דרבי יהודה דלדידיה מבואות המפולשות לא הוו רה''ר הואיל ואיכא ב' מחיצות

1.

Since the Reisha taught "what is Reshus ha'Rabim? It is an intercity road, commercial area or Mavuy Mefulash", we know that this is unlike R. Yehudah, for according to him a Mavuy Mefulash is not Reshus ha'Rabim, since there are two Mechitzos!

ויש לומר דאי מרישא ה''א דטעמא דר' יהודה לאו משום שתי מחיצות אלא משום דקסבר לחי וקורה משום מחיצה דאיכא מאן דסבר הכי בפירקין

(k)

Answer: If we had only the Reisha, one might have thought that R. Yehudah's reason is not due to two walls. Rather, he holds that a Lechi and Korah are considered a Mechitzah. There is an opinion like this in our Perek (12b, 5a);

להכי איצטריך זו היא רשות היחיד גמורה למעוטי דרבי יהודה דלא הוי רשות היחיד דלחי וקורה לא חשיבי מחיצה

1.

Therefore, we need "this is a full Reshus ha'Yachid" to teach unlike R. Yehudah's case. It is not Reshus ha'Yachid, because a Lechi and Korah are not considered a Mechitzah.

11)

TOSFOS DH veha'Amar Rabah v'Chulei

תוספות ד"ה והאמר רבה כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses what the question was.)

פ''ה דפריך אמאי דשרינן לחי וקורה מצד אחד

(a)

Explanation #1 (Rashi): [The Makshan] asks why we permit a Lechi or Korah from one side;

ומדמצריך לנעילת דלת אינו נראה לו שהיה מקשה לו דאיכא לאוקומא נמי בננעלת

1.

It seems that he does not ask that he should need to lock the door, for we can establish that also the door [that Chananyah says that Beis Hillel require] is locked.

ואם תאמר כיון דיש לו ב' מחיצות ושלישית בננעלת הוי ג' מחיצות ולקמן אמר דלכל היותר לב''ה שלש מחיצות דאורייתא

(b)

Question: Since there are two Mechitzos, and the third [side] is locked, there are three Mechitzos. Below we say that at the most, Beis Hillel say that three Mechitzos are [enough to make Reshus ha'Yachid] mid'Oraisa!

ויש לומר לפירושו דהיינו דווקא היכא דאיכא ג' מחיצות גמורות הוו דאורייתא אבל הכא דשלישית ע''י דלת רביעית נמי צריך דלת

(c)

Answer: According to [Rashi's] Perush, it is mid'Oraisa only when there are three full Mechitzos. However, here that the third is through a door, also the fourth [side] needs a door.

ולר''י נראה דפריך משום דמשמע ליה דב''ה לא בעי נעילה

(d)

Explanation #2 (Ri): He asks because it connotes to him that Beis Hillel do not require locking [the door].

וכן אמר בסמוך דבברייתא לא מפרש בדברי ב''ה נעילה כמו בדברי ב''ש

(e)

Support: Also [Amora'im] say so below, for the Beraisa does not specify in Beis Hillel's words locking, like it specifies in Beis Shamai's words.

וא''ת והיכי פריך מר' יוחנן דאמר בפרק ב' דהוי אליבא דרבי יהודה דאמר אתו רבים ומבטלי מחיצתא ופליגי עליה התם רבנן

(f)

Question: How do we ask from R. Yochanan? It says below (22a) that [his teaching] is according to R. Yehudah, who says that Rabim (traffic) is Mevatel a wall, and Rabanan argue with him there!

ויש לומר דפריך כי היכי דלר' יהודה בשם ד' מחיצות דלא חשיבי ליה מצריך נעילה הכי נמי ב' מחיצות דלא חשיבי לרבנן יהיה צריך נעילה

(g)

Answer: We ask that just like according to R. Yehudah, regarding four nominal walls (Yerushalayim) that are not important to him, he requires locking, also here two Mechitzos, which are not important according to Rabanan, should require locking.

וכן משמע בפרק שני (ד' כב.) דשתי מחיצות לרבנן כשם ד' מחיצות לרבי יהודה

(h)

Support: It connotes like this below (22a) that two Mechitzos according to Rabanan are like four Mechitzos according to R. Yehudah. (Traffic is Mevatel them.)

12)

TOSFOS DH u'Mi Avdinan k'Trei Chumrei

תוספות ד"ה ומי עבדינן כתרי חומרי

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

ואם תאמר ומאי סלקא דעתך השתא כיון דלא סתרו אהדדי וכי משום דהלכתא כוותיה בחד דוכתא יהא הלכה כמותו בכל מקום

(a)

Question: What was the Havah Amina, since [the stringencies] do not contradict each other? Because the Halachah follows him (Rav, or Shmuel) in one place, does the Halachah follows him everywhere?

ובכמה מקומות קיימא לן כמר בהא וכמר בהא

1.

In several places we hold like one Chacham in this Halachah, and like another Chacham in another Halachah!

ויש לומר דלא דמי דהאי מבוי שרי בצ''ה לכולי עלמא וליכא מאן דמצריך דלתות

(b)

Answer: That is unlike this Mavuy, for all agree that Tzuras ha'Pesach permits it. No one requires doors.

13)

TOSFOS DH Kan Le'acher Bas Kol

תוספות ד"ה כאן לאחר בת קול

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from the Bas Kol of R. Eliezer.)

ואם תאמר מאי שנא דלא קיימא לן כבת קול דרבי אליעזר דהזהב (ב''מ ד' נט:)

(a)

Question: Why is the Bas Kol [that came to rule like] R. Eliezer (Bava Metzi'a 59b) different? We do not hold like it!

ויש לומר דהתם לא יצאה אלא לכבודו כדמוכח התם

(b)

Answer #1: There, [the Bas Kol] came only for his honor, like is proven there.

ועוד דהתם היתה כנגד רבים והתורה אמרה אחרי רבים להטות

(c)

Answer #2: There, [the Bas Kol] was against the majority, and the Torah says "Acharei Rabim Lehatos";

אבל הכא אדרבה בית הלל הוו רובא ולא הוצרכו בת קול אלא משום דבית שמאי הוו חריפי טפי

1.

Here, just the contrary, Beis Hillel were the majority. The Bas Kol was needed only because Beis Shamai were sharper. (One might have thought that we follow the majority of the sharpest Chachamim, and most were from Beis Shamai.)

ואם תאמר אם כן מאי קאמר ר' יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול הלא לא אמר רבי יהושע אלא אבת קול דר''א

(d)

Question: If so, why do we say "this is like R. Yehoshua, who says that we do not heed a Bas Kol"? R. Yehoshua said so only regarding the Bas Kol of R. Eliezer!

וי''ל דלא בשמים היא משמע דאין להשגיח כלל בשום בת קול:

(e)

Answer: [R. Yehoshua said "Torah law] is not in Shamayim." This implies that we do not heed a Bas Kol at all.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF