גלי מסכתא - ערכין פרק ג

גמ' יד. - יז.

אסור לומר כמה נאה כנעני זה

ערכין, מקדיש שדה אחוזה - קצוב בתורה, ולר"א אף שדה מקנה [וחשב וחשב] (לרבנן בשויו [במכסת]) ולכו"ע בשדה מקנה אין חומש [במכסת הערכך - כערכין, ב' כתובין הבאין כא']

רב הונא - הקדיש שדה מליאה אילנות - פודה אילנות בשווין ושדה בנ' לבית זרע [בעין יפה מקדיש] (ור"ש חולק - לא הקדיש אילנות)

הקדיש ג' אילנות בשיעור י' לבית סאה - הקדיש הקרקע ואילנות שביניהם

שדה טרשין (לאו בני זריעה) - הקדיש פודין בשווין [בית זרע], מכר נגאלין מיד [שני תבואות]
אבל ליובל שוה לשדה אחוזה

אילנות - הקדיש - פודין בשווין [בית זרע], ואין יוצאין לכהנים ביובל [השדה],
מכר צריך ב' שנים [שני תבואות] ואין חוזרין ביובל [אחוזתו]

מועד שהמית עבד - ל', בן חורין - שויו, תם - בשניהם פטור

מועד שחבל - בשניהם נזק שלם, ולר"ע אף בתם

בושת ופגם באונס ומפתה [תחת אשר עינה - לקנס בלבד, השוכב עמה - להנאת שכיבה לבד]

נחתם גז"ד במדבר על לשה"ר; על עצים ואבנים ק"ו על חבירו; י' נסיונות במדבר;
מצריים נפלטו ליבשה; לשון נוצרה במצב שמור; כל המספר לשה"ר...;
לעת"ל מתקבצות החיות אצל הנחש - ומה יתרון לבעל הלשון

ר' חמא בר' חנינא - תורה והשפלת דעתו מתקן סיפור לשה"ר, לר' אחא בר' חנינא אין תקנה אלא שמירה

לשה"ר כנגד ג' עבירות; לשון תליתאי קטיל תליתאי; לשון ממיתה כחץ

לשה"ר: לרבה - אש בביתו, אביי - היכי משכחת אש אלא בביתו דיש בשר

רבה - אין לשה"ר במיתאמרא באפי מרה (רש"י - הייתי אומר בפניו, הייתי מודה לו שאמרתי),
ואביי חולק [כ"ש חוצפא ולשה"ר]

רבה ב"ר הונא - אין לשה"ר במיתאמרא באפי תלתא (רש"י - שהבעלים אמרוה בפני ג') [חברך חברא אית לי']

אל יספר בטובתו, שמתוך כך בא לידי רעתו (רש"י - הוא עצמו, אחרים)

לשה"ר דאהנו מעשיו (רש"י - שנתקוטטו על ידו) נגעים באים

דלא אהנו מעשיו מעיל מכפר אבפרהסיא, קטורת אבצינעא

נגעים באים על לשה"ר, שפכ"ד, שבועת שוא, ג"ע, גסות רוח, גזל, צרות עין

בלא ידוע הרוצח - עגלה ערופה, בידוע - כתונת על שפכ"ד ומכנסיים על ג"ע (לרש"י - מכפרין על האחרים שעל ידו נענשין)

מצורע הבדיל בין איש לרעהו לפיכך בדד ישב, עשה מעשה פטיט לכן יביא ציפרים

תוכחה - חייב לחזור ולהוכיח [הוכח תוכיח],

וחייב להוכיח - רב כר"א - עד הכאה, שמואל כר' יהושע - עד קללה,
ר' יוחנן כבן עזאי - עד נזיפה

פטור מלהוכיח במשתנים פניו [לא תשא עליו חטא], אם אינו יכול להוכיח

תמיהני אם יש בדור הזה מקבל תוכחה/יודע להוכיח; ר"ע הוסיף אהבה לר' יוחנן ב"נ שקובל עליו; ענוה שלא לשמה עדיף מתוכחה לשמה

לא ישנה אכסניא עד - רב - הכהו אשתו, שמואל - דוקא שהפשיל כלי האורח להשליכם מן הבית

לא ישנה מאומנות אבותיו; עד היכן תכלית יסורין; צריך יסורין מועטין כל מ' יום;
אלמלא בא הקב"ה עם האבות בדין אין יכולין לעמוד מפני התוכחה;
מח' אי דור לפי פרנס או פרנס לפי דורו - לענין תוקפא וניחותא

רש"י טו: - טז:

לרש"י לא פסק שליו הראשון במדבר אלא דהתאוו יותר

לרש"י - אלשה"ר אין אחרים נענשין

ענוה שלא לשמה עדיף מתוכחה לשמה - לרש"י - לא מוכיח שלא ישנאנו

עוד חומר לימוד למסכת ערכין

עוד חומר לימוד
למסכת ערכין