יג. דלמא לא אקריבו לא ס"ד דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח,
יל"ע חדא דאולי ניתר בהאיר המזרח, מכיון דלא הויא קצירכם
ועוד יל"ע, דאי חזינן דהויא קצירכם, בע"כ שקנו הקרקע בכיבוש, וא"כ אולי התרה מדין "בתים מלאים כל טוב - אפילו קדלי דחזירי, [להרמב"ן דס"ל דהותר אפילו שלא בשעת מלחמה ממש.]
שווארץ
שלום
א) כבר כתבו התוס' דהך סוגיא דלא כמ"ד האיר המזרח מתיר.
ב) אם כן מה טעם אמר קרא 'ממחרת הפסח' דמשמע שמקודם לא אכלו, והרי הכיבוש התחיל מקודם.
בברכה. יוסי בן ארזה
א) איזה תוס'? לא שמתי לב
ב) לא הבנתי. הקשיתי על זה גוא, למה חיכו למחרת הפסח
א) תד"ה ומהיכן
ב) הקושיא היתה מה הוכחת הגמרא, אולי הותר מדין קדלי דחזירי. ועל זה באה התשובה שמוכח מהכתוב שלא הותר ושפיר הוכיחה הגמרא.
ולגבי הקושיא למה המתינו, י"ל שלפי הרמב"ם התר קדלי דחזירי אינו אלא בשעת הדחק לחיילים, ולא לכל העם ולכתחילה. ואף להרמב"ן (סוף ואתחנן) שמדובר על כל העם ואף לכתחילה, שזה התר מיוחד בכיבוש א"י לאכול את שלל אויביהם, י"ל שזה רק בדבר האסור לעולם, אבל דבר שיש לו התר לאחר זמן לא הותר, שעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהתר.
בברכה. יוסי בן ארזה
לכ' הג' הגדול רבי יוסי בן ארזה שליט"א
א) תוס' ד"ה מהכין כתבו דהסוגיא דלא כמ"ד במנחות דהאיר המזרח מתיר אף בזמן שאין בית המקדש קיים
הקשיתי בלי זה, אפילו לאידך מ"ד דאין האיר המזרח מתיר בזמן שבית המקדש - דהסוגיא אזיל אליביה לדעת התוס' - מכל מקום אולי נאמר דמכיון דאין בידם להקריב או שהמזבח היה בבבחינת במה גדולה בגלגל דבכה"ג האיר המזרח מתיר
ב) הדבר מובן מאליו שאין השאלה אלא בדעת הרמב"ן - הרי כתבתי להדיא
ראיתי בטורי אבן שהקשה כן, והעלה דאולי יש לומר דשאני דבר שעומדת להתיר, ובשיעורי מרן הגרמ"ד הלוי למנחות סח. הביא מאביו מרן הרי"ז דשאני עומר דאיסורה נובע מחובת הקרבה, "עד הביאכם את העומר התנופה" ובזה לא אמרינן היתירא דקדלי דחזירי
א) יתכן מדכתיב בהך קרא "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה" משמע שרק בעיצומו של יום אכלו ולא מתחילתו. ועי"ל שהגמ' סברה מצד הסברא שבוודאי יש בידם להקריב העומר.
ב) ייש"כ.
יוסי בן ארזה
