דיונים על הדף - ביצה טז

אהרן ברכה שואל:

א) לא מובן כמעט כל הענין לכאורה קשה לומר שרק הלל עושה לש"ש ושמאי לא. וודאי שלא זו כונת הגמ', ונראה גם מדברי רש"י שהתקשה בזה וניסה לתרץ. אולם הענין צריך ברור נוסף.

ב) ועוד ק"ק דכתב דשמאי הזקן הי' אוכל כל ימיו לכבוד ש"ק וכפרש"י דדלמא ביום א' לא הי' אוכל כלל עד שמוצא דבר.

ג) ועוד למה אצטרך למימר הזקן אם, כדמשמע, התנהג כך כל ימי חייו.

ד) ועוד דלא מובן כ"כ ענין יותר כללי דאיך אפשר לכאורה, מכיון דמעלין בקודש ואין מורידין, לקחת דבר שנתיחד לכבוד ש"ק (דאע"פ שזה לא הקדש ממש אבל קדושה יתירה אית בי') להוריד אותו כביכול לימי חול. וא"ת אל"ה הוי בל תשחית הוה לה לאכול כולו בש"ק ומה שנשאר להשאירו למשך שבוע הבאה כדי שלפחות השתמש בזה לכבוד ש"ק. וגם זה לא ברור לפי מה שכתבתי לעיל שאפשר.

ואם תוכלו לפטור לי תמיהות אלו. שכמ"ה מ"מ.

אהרן ברכה

מילאנו, איטליה

הכולל משיב:

א) בספר פרי צדיק (לט"ו בשבט סי' ב) וצדקת הצדיק (קב) פירש 'כל מעשיו לשם שמים' - שמתנה בכל דברי הרשות וצרכים גופניים בקדושה, ומכניס בהם עבדות ורצון הש"י, ול"ד מדקדק על פי שורת הדין. ואז הש"י נותן קדושה בכל מה שיעשה, מדה כנגד מדה, וכאילו כל יום הוא בחינת שבת. ואילו שמאי היה במדרגת 'פחד יצחק', לא היה מאמין בעצמו, וחשש כי שמא אינו מתכוין בכל אכילותיו ומעשיו לש"ש. וקרוב לזה יש בפירוש הר' יהונתן, ששמאי היה מתיירא שמא יגרום החטא.

ב) אמאי לא? היה מחפש בהמה אחת בתחילת השבוע לכבוד שבת, וממשיך לחפש באותו יום בהמה נוספת, ואם מצא מובחרת ממנה, היה אוכל הראשונה ושומר השניה, ואם לאו - היה אוכל השניה ושומר הראשונה לשבת, נמצא כל מה שקנה קנה לכבוד שבת.

ג) 'שמאי הזקן' הוא כינוי לאדם, ולאו דוקא בזקנותו, וכן 'הלל הזקן' (כנראה נתכנו כן כי היו חכמים נוספים באותו שם).

ד) כיון שמה שמורידו לחול הוא כדי שיהיה דבר אחר יותר נאה לשבת - הרי זו העלאתו, כי אכילתו גורמת ליתר כבוד שבת. הא למה זה דומה, למי שמייחד דינר רע לעני ומחליפו בטוב לטובת העני.

בברכה, יוסף בן ארזה