בנדה מט: מתני' כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון: גמ' לאתויי מאי א''ר יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו, ומבואר דסומא ודאי פסול לעדות, ויש לעיין מכןא על דעת הר"ן מובא בקצוה"ח רנ"ט סק"ב דסומא כשר להעיד, עיי"ש.
שוורץ
לא איירי הר"ן שם לענין כשרות לעדות אלא לענין כשרות להביא הגט, כמ"ש במתנ' גיטיו כג. הכל כשרין להביא את הגט וגו'. ועי' תוס' שם ד"ה הוא דענין זה יותר קל דאפי' אשה נאמנת.
חנוכה שמח
דוד בלום
עיי"ש בקצוה"ח שנקט שכוונת הר"ן הוא לגבי כל עדיות, והא דאיתא בבבא בתרא קכח ובערכין ג היה פקח ונסתמא וחזר ונתפקח, לא אמרו חזרו ונתפקח אלא אגב אחריני, עיי"ש, וא"כ הדרא קושיין לדוכתין.
הר"ן לא הביא מב"ב קכח. ומערכין יז:, אלא כונת הר"ן [גיטין יא: בדפי הרי"ף ד"ה אלא] במ"ש ואמרינן בגמ' דהאי דקתני במתניתין פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח לאו דוקא דהוא הדין אפילו לא חזר ונתפתח וגו'. וכונתו לגמ' גיטין כג. דאיתא שם ה"ה דאע"ג דלא חזר ונתפתח וגו', וגמ' גיטין לא איירי לענין כשרות לעדות אלא לענין כשרות להביא הגט.
בברכת זאת חנוכה שמח!
דוד בלום
