More Discussions for this daf
1. Torah from the womb 2. Seeing Aspamia in a Dream 3. Baby being taught the Torah in the womb
4. Baby being taught the Torah in the womb 5. וחכ"א אחד בריית הזכר ואחד בריית הנקבה "זה וזה" מ"א 6. נדה ל. שיטת ב"ש
7. אחד זה ואחד זה... המחודש או הפשוט ראשון?
דיונים על הדף - נדה ל

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

בכל התלמוד כאשר מובאת דעה בסגנון 'אחד פלוני ואחד פלוני', מוזכר המחודש ראשון והפשוט אחרון, לאמר: אף זה כזה. וקשה מסגנון מתניתין דהמפלת: 'אחד בריית זכר ואחד בריית נקבה זה וזה למ"א', שהפשוט (הזכר) מוקדם למחודש (הנקבה).

תודה,

שמואל

הכולל משיב:

הכלל שכתב כתר"ה שליט"א נראה להיפך מדברי רש"י סוכה כ. ד"ה אי הכי, וז"ל, וכן דרכי התנאים בכל מקום דההיא דפשיטא ליה תנא ברישא, ע"כ.

ועי' תוס' פסחים פה. ד"ה אחד, וז"ל, הכא מזכיר שאינו פשוט קודם וכן בפי' החולץ וגו' אחד בתולות ואחד אלמנות כו' תנא נמי ברישא בתולות שאינו פשוט. ומשמע שתוס' אינם מסכימים תמיד עם הכלל של רש" סוכה כ. הנ"ל. אמנם שם בהמשך דבריהם כתבו תוס' והיכא דאיכא פלוגתא וגו' דרך להזכיר פשוט קודם, עיי"ש. וה"נ בנדה ל. יש פלוגתא כי רבי ישמעאל ס"ל שהנקבה נגמר לפ"א, לכן י"ל שחכמים שפליגי על ר' ישמעאל הקדימו הפשוט דהיינו זכר תחילה.

והנה כמה מקורות נגד דברי רש"י-

מצאתי מקור לכלל שהביא כתר"ה שליט"א והוא בתוס' שבת כ: (ד"ה אחד) דהנה תנן שם וחכ"א אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו, וכתבו התוס' הכא מזכיר שאינו פשוט תחילה וכן בכמה מקומות, עיי"ש. וזה דלא כרש"י סוכה כ. אמנם לתוס' אין ממש סתירה ממתנ' נדה ל. כי תוס' לא כתבו שתמיד מזכירים שאינו פשוט תחילה, רק כתבו שכן הוא בכמה מקומות, וא"כ משמע שיש מקומות שמקדימים הפשוט תחילה, וי"ל שמתנ' נדה היא מן הסוג השני. אמנם יש עכ"פ הערה מתוס' שבת לסוגיא שלנו למה תנן יותר פשוט קודם דלא כהרבה מקומות בש"ס.

ויש להביא סיוע לתוס' מע"ז סז: והתניא אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח אסור הרי שהקדימו שאינו פשוט תחליה (ועיי"ש במצפה איתן שהקשה מתוס' פסחים פה. שהבאתי לעיל דהיכא דאיכא פלוגתא דרך לשנות הפשוט תחילה עיי"ש במצפ"א) .

ויש ליישב ע"פ קובץ שיטות קמאי סוכה כ. עמ' רפ"א ד"ה אי הכי בשם פירוש הריב"ן, וז"ל, ואותה ששנינו במס' נדה ל. בהמפלת אחד בריית זכר ואחד בריית נקבה זה וזה ארבעים ואחד שזכר המפורש לדברי הכל שנגמר לדברי הכל לארבעים ואחד מוקדם לנקבה שנידונת כמוהו התם משום דקתני סיפא זה וזה דמשמע נקבה זה ואחד זכר זה, ע"כ.

פירושו נראה שמה שקורא הריב"ן המפורש לדברי הכל זה דומה למ"ש תוס' במקומות אחרים "הפשוט" וכאן הוא הזכר. א"כ הריב"ן הקשה קושית כתר"ה למה זכר נזכר קודם נקבה, ותירץ משום שרצה לשנות סיפא דמתנ' זה וזה מ"א ו"זה" הראשון קאי על מאי דסליק מיניה דהיינו נקבה. לכן צריך לשנות לפני זה במשנה נקבה אחר זכר אע"ג דבעלמא היינו שונים נקבה קודם זכר כי נקבה אינו פשוט ושונים שאינו פשוט תחילה לפי תוס' במקצת מקומות.

בהצלחה רבה

דוד בלום