נראה שמכיון שהיה שעת רעב בעולם וכתיב שנתנו ליוסף את כל הכסף הנמצא, משמע שחיפשו כל מה שהוא שוה ככסף כדי לקנות אוכל. ולכן ודאי אם היה לאחד מהם זהב היה מוכר לו לפני שהיה נותן את כל הכסף "הנמצא." (משל לעשיר שהיה צריך לקנות דבר יקר, שבודאי היה משלם בשטרות של מאה דולר קודם שישלם עם שטרות של דולר אחד או מטבעות ששוות פחות מדולר).

ולעניין לשון "כל כסף וכו'" מוכרח שהוא עניין של "הרבה", אבל לא כל ממש. דהלא הגמרא אומרת שג' מטמוניות הטמין יוסף במצרים וא' מהם מצא קרח, ולכן ברור שלא הביאו כל הכסף שבעולם אלא רב או הרבה (ואפילו שאינו רב, ועי' במהרש"א).

בברכת התורה,

יעקב מנטרוז