דיונים על הדף - פסחים קיב

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

קיב:

מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא אמרה ליה אי לאו דמכרזן עלך ברקיע הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיך אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם אמרה ליה במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך א"ל אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם

צע״ק מדוע לא ביקשה מאביי ״במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא״ כמו שביקשה מאת רחב״ד.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד

הכולל משיב:

נראה שמאחר שרבי חנינא בן דוסא רק שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות א"כ לא יועיל לאגרת בת מחלת אם ישאיר לה אביי פחות מזה, לכן אגרת לא ביקשה שוב על דבר קטן כזה. ועוד יש להעיר שמאחר שכבר רצה לגזור רבי חנינא בן דוסא שלא תעבור ביישוב לעולם ונתקיימה גזירתו ברוב הימים, א"כ נראה דהוי שטות גדולה מצד אגרת אח"כ להתגרות שוב באביי, וכשראתה שאביי הולך לגזור עליה הבינה שהצדיקים ניצחו אותה ושוב לא ביקשה.

חודש טוב והצלחה רבה

דוד בלום