בנד: שמואל קסבר שבין השמשות של תשעה באב מותר,
ברש"י שם ד"ה אין תענית ציבור בבבל משמע דהוא שאלה אם מחמירין על ספקו,
ויל"ע בזה דאם נתיר ביה"ש בכניסתה וביצאתה, נמצא שהקיל בדינא דרבנן בתרתי דסתרי?
עוד צ"ע לרבי יוחנן שמחמיר על ספיקו מאי שנא בין השמשות מקיבעא דירחא?
עוד צ"ע דבתוס' עירובין מא. העלו דשמואל מודה מכיון דאי אפשר לעמוד עליו, או אליבא דרבי יוסי דביה"ש הוא כהרף עין, וצ"ע אם דינא דשמואל הוא מטעם ספק א"כ מהיכ"ת לחלק, הרי גם ההרף עין ומה שאי אפשר לעמוד עליו הויא ספק?
שווארץ
א) יתכן ששמואל סובר שכך היתה עיקר התקנה, להקל בביה"ש אף דתרתי דסתרי, וכעין שכתב הרא"ש ריש ברכות לגבי מה שנהגו להתפלל מנחה אחר פלג המנחה ותפילת ערבית קודם חשכה.
ב) כתב החת"ס, שלא הטריחו חכמים לצום יומיים מפני הספק. ועוד, שאם נקל ביה"ש אפשר שלא צם בשלמות אפילו יום אחד. ועוד יש להוסיף משום תרתי דסתרי, כמו שטענת קודם.
ג) נראה לכאורה שכוונת התוס' במה שכתבו שאי אפשר לכוון בתחילת הלילה, שזה חסרון ידיעה וכ'ספק שוטים' ולכן אינו נידון כספק דרבנן.
בברכה.
יוסי בן ארזה