בלה: אמר רב ששת רבי שמעון דלית ליה איסור חל על איסור דתניא האוכל נבילה ביוה"כ,
יל"ע דיוה"כ הויא איסור כולל - שכולל אוכלים אחרים, אבל כאן חמץ זה איסור מוסיף, שחמץ נאסר אף בהנאה ובבעלות.
[וראה תוס' כריתות שדנו בדעת ר"ש באיסור מוסיף, ולא הביאו גמרא דילן]
שווארץ
שלום,
כבר דנו המפרשים האם איסור הנאה על איסור אכילה נחשב איסור מוסיף ועתוס' חולין קא,א דאיסוה"נ לא חשיב מוסיף אלא איסור חמור בעלמא (וי"ל שהתוס' בכריתות אזלו לשיטתייהו).
מכל מקום כיוצא בזה הקשה הריטב"א בסוגיא אחרת, ותירוצו שייך גם כאן:
(חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף עז עמוד )
ואיכא למידק מעיקרא היכי אוקימנא להדיא כרבי שמעון, אי משום ההיא דאוכל נבלה ביום הכיפורים, לא דמו דההיא איסור כולל והא דהכא איסור מוסיף, ואף על גב דלית ליה לרבי שמעון איסור כולל אפשר דמודה באיסור מוסיף, דהא אמרינן במסכת שבועות (כ"ד ב') דאפילו מאן דלית ליה איסור כולל זימנין דמודה באיסור מוסיף, וכי תימא דקים ליה לתלמודא דלא מודה רבי שמעון לא באיסור כולל ולא באיסור מוסיף אלא באיסור בת אחת כדאיתא בפרק ארבעה אחין (יבמות ל"ג א'), מכל מקום הוה ליה לפרושי הכי הכא ולא למנקטיה סתמא ממתניתא דהאוכל נבילה דההיא לאו הכריחא היא כדאמרן, ואיכא למימר דאילו אתי תלמודא הכא לאכרוחי דהא רבי שמעון היא, הכי נמי דהוה ליה לאתויי ההיא דפרק ארבעה אחין לאכרוחי דלית ליה לרבי שמעון אלא איסור בת אחת בלחוד, אבל לא אתא תלמודא הכא אלא לומר דהא לאו רבנן היא דקא מודו באיסור כולל וכל שכן במוסיף, ואם איתא אפשר דאתיא כרבי שמעון דלא מודה בכולל והוא הדין באיסור מוסיף, ואפילו לא אתיא נמי כרבי שמעון משום דמודה באיסור מוסיף מכל מקום קים לן דלא אתיא כרבנן, ודכוותה דהא טובא בתלמודא.
בברכה.
יוסי בן ארזה