לשאלה הראשונה, נראה דתרתי שמעינן מינה, כי המשמעות היא שהחרם נתון לאהרן, וכל זרעו בכלל, וגם ממילא שמענו שהוא שלו, ד'לך' משמע שהוא שלו ורשאי ליהנות ממנו.

לשאלה השניה, נראה כיון שיש שני מקראות ד'כל חרם קדש קדשים הוא לה' ו'כל חרם בישראל לך יהיה' הרי על כרחך בשני מיני חרמים מדובר, והשאלה היא בסתם חרמים איך לדון, ועל כרחך אחד מהם מתפרש במפרש ואחד בסתם. (וערמב"ם שהביא קרא ד'כל חרם בישראל לך יהיה' כמקור לסתם חרמים לכהנים).

י. בן ארזה

כולל עיון הדף