נלענ"ד יתכן שאין ברירה כאן אלא לעשות הגהה ולהוסיף המילה "באלול" לתוך דברי רש"י וכן משמע לכאו' בברטנורה וז"ל ותבן וחציר הגדל באלול וחצי תשרי מאכילין אותו באלול וחצי תשרי ע"כ והנה בדרך כלל דברי הברטנורה לקוחים מדברי רש"י וא"כ מסתבר שגרס בדברי רש"י מאכילין אותו באלול ובתשרי.

גירסא אחרת:

ראיתי בליקוטי הלכות של החפץ חיים זצ"ל שגרס ברש"י וז"ל מספוא הגדל באלול ותשרי מאכילין אותו באלול ותשרי ע"כ וב"ה זה סיוע למ"ש לעיל שיש גירסא אחרת ברש"י.

שו"ר דאולי אפשר לפרש דברי רש"י ע"פ מ"ש בגמ' וישנו ג' חדשים ופרש"י דג' חדשים בדקינן ליה בהכי ומשמע לכאו' שהעיקר שהבדיקה תימשך ג' חדשים. והגרי"ז מבריסק זצ"ל ביאר מה שדחה הגמ' אח"כ ודילמא פירי דאלול ותשרי מאכילנא ליה באדר וניסן דלאו לענין חשבון החדשים דאה"נ דדוקא ג' חדשים, עיי"ש. ולכאו' כוונת הגרי"ז כמ"ש חזו"א סי' כ"ה סק"ו ד"ה ואמנם וז"ל והא דאמרו בגמ' מאכילנא ליה באדר וניסן היינו בתקופת הרפואה של אדר וניסן והיינו להמשיך האכילה עד ג' חדשים עד סיון, ע"כ. וגם לפני זה כ' החזו"א דהיינו שאכלה אדר וחצי ניסן והוסיפה לאכול חצי ניסן האחרון ואייר, עיי"ש. ומכל זה משמע שעיקר הענין הוא שהרפואה היא לאכול ג' חדשים, וא"כ לכאו' י"ל שמ"ש רש"י מספוא הגדל באדר וניסן מאכילין אותו באדר וניסן ואח"כ כתב רש"י מספוא הגדל באלול ותשרי מאכילין אותו בתשרי כוונת רש"י דסגי בג' חדשים ולכן סגי באדר ניסן ותשרי ולא בעי גם אלול וצ"ע בכל זה.

[וגם צ"ע דלעיל במתנ' כ' רש"י לח הגדל בניסן ויבש הגדל בתשרי ושוב פעם השמיט רש"י אלול]

דוד בלום

והנה ביאור בדברי רש"י לגירסא דידן ולגירסא דליקוטי הלכות:

א) ע"פ הנ"ל נראה עכשיו שאפשר בס"ד להציע פירוש לשתי הגרסאות ברש"י. כי למדנו בגמ' שהעיקר "וישנו ג' חדשים" היינו שצריך ג' חדשים של בדיקה. לכן רש"י מפרש שמספוא הגדל באדר וניסן מאכילין אותו באדר וניסן, ואם עשו כן, מחדש רש"י לגי' דידן שמכיון שעשו כבר ב' חדשים של בדיקה א"כ סגי בעוד חודש אחד לבד של בדיקה, ומספיק שבדיקה זו תהיה בתשרי, ואע"פ שיש חמשה חדשים באמצע בלי שום בדיקה (דהיינו אייר, סיון, תמוז, אב, אלול), מ"מ סגי בבדיקה שעושים בתשרי. ולכן רש"י השמיט אלול כדי להשמיענו חידוש זה שאם יש סך הכל ג' חדשים של בדיקה מותר שיהיה רווח של ה' חדשים באמצע בלי שום בדיקה.

ב) [גם יש להוסיף שלכן כתב רש"י מאכילין אותו באדר וניסן ולא כתב מאכילין אותו באדר ואח"כ מאכילין אותו באלול ותשרי, כי משמע שהרפואה בחודשי האביב עדיפא וכן משמע בגמ' בסוף העמוד שיש צד לומר דלמא לח ויבש בזמן הלח ואין צד בגמ' שם לומר שכל הרפואה בזמן היבש]

אמנם רש"י לגי' ליקוטי הלכות י"ל שדרך אחרת עמו ואולי הוא מתאים עם הרמב"ם, דעי' רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ב הט"ו כיצד אכלה הלח כמשפטו באדר כולו וחצי ניסן ואכלה אחריו היבש כמשפטו בחצי ניסן ואייר שנמצא שאכלה בשלשה חדשים על הסדר, ע"כ. ומשמע לכאו' שיש מעלה שתאכל ג' חדשים על הסדר לכן ס"ל לרש"י לגי' ליקו"ה שאם האכילוה באדר וניסן מספוא הגדל באדר וניסן א"כ אם רצונו להמתין להמשך הרפואה עד אלול בזה לא די בג' חדשים אלא בעי ד' חדשים כי אולי מ"ש בגמ' וישנו ג' חדשים זה רק מיירי בחדשים רצופים. לכן ממשיך רש"י מספוא הגדל באלול ותשרי מאכילין אותו באלול ותשרי ועדיין צ"ע בסוגיא זו.

יישר כח

דוד בלום