דיונים על הדף - בכורות כה

שמואל שואל:

לכבוד הרבנים,

מתני' שער בכור בעל מום שנשר ״והניחו בחלון״ ואחר כך שחטו כו'

צ"ע מה איכפ"ל איפה הניחו?

שמואל ,

לייקווד

הכולל משיב:

עי' תפא"י עדיות פ"ה אות נ"ז דאורחא דמילתא נקט.

ויתכן לענ"ד דכוונת המשנה במה שנקט והניחו בחלון לרמוז שמותר לכתחילה לעשות כן אליבא דעקביא בן מהללאל שהרי אחר ששחטו הבכור השער מותר בהנאה אבל לפני השחיטה אסור בהנאה. לכן היה מקום לומר שאסור להניח השער בחלון אפי' לעקביא משום דחיישינן שיבא ליהנות מן השער לפני השחיטה, ובזה קמ"ל המתנ' שלא חוששים לזה. והטעם ע"פ התוי"ט פ"ה דעדיות מ"ו ד"ה בחלון דחלון דהכא עשוי להניח אדם שם חפציו. ומצינו גם באהלות פי"ג מ"א חלון שסתמה וגו' חשב עליו להשתמש, וכתב הברטנורה שחשב להשתמש בו ולהניח שם חפציו ומשמע מכל זה שהיה מצוי להניח חפצים בחלון. ורואים מזה שחלון הוא מקום שמור דאל"כ אנשים לא היו מניחים חפציהם שם אם היו חוששים שיגנבו משם או שילדים יקחו אותם משם, וזה הטעם שהמשנה נקטה חלון ללמדנו שחלון הוא מקום שמירה טוב ולא חיישינן שמישהו יקח את השער משם לפני ששחיטה ויהנה ממנו באיסור.

עכשיו שזכינו בס"ד להנ"ל נוכל להמשיך את הקו עוד קצת ולומר שבאמת הא דהניחו בחלון זה תנאי להיתרו של עקביא, והיינו שגם אחר ששחטו חכמים מחמירים שאסור ליהנות מן השער מדרבנן, דאי שרית ליה צמר הנושר מחיים אתי לאשהויי לבכור כדי שישיר צמרו כל שעה ואתי ביה לידי תקלה שיגזוז ויעבוד בו. אבל עקביא אינו חושש לזה ואינו סובר גזירה זו. אמנם ממה דתנן והניחו בחלון למדנו שגם עקביא מודה שלפעמים יש איסור דרבנן על השער הנושר כי אם אינו מניחו בחלון אז עקביא אומר שאסור אח"כ ליהנות מן השער, והטעם לזה משום שלא שמר על השער כהלכה כי נתן אותו במקום שיכול ליאבד ואז מי שימצא אותו או יגנוב אותו משם יכול להכשל בהנאה משער בכור לפני השחיטה. ומאי דתנן הניחו בחלון לאו דוקא חלון אלא סגי שהניח במקום משומר רק נקט חלון כי אורחא דמילתא להניח בחלון כנ"ל בשם התפא"י בעדיות. ולפ"ז הניחו בחלון הוא חומרא אליבא דעקביא כי אם אינו מניחו בחלון או מקום שמור אחר, חז"ל אוסרים עליו ליהנות אפי' אחר השחיטה מכיון שהיה יכול לבא לידי מכשול בהנאה מן השער לפני השחיטה.

בהצלחה רבה

דוד בלום

הכולל מוסיף:

דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי:

הקשו על מה שכתבתי בתשובתי האחרונה מהגמ' לקמן ריש כו. ותוס' שם ד"ה בכור.

הנה איתא לקמן כו. בכור בעל מום שתלש ממנו ואח"כ מת עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים וכתבו תוד"ה בכור דהכא לא קתני והניחו בחלון משום דרשע הוא שתולש ודעתו ליהנות לאלתר אבל בנשר קתני והניחו בחלון, עכ"ל.

ולמדים אנו מדברי תוס' שאע"פ שתלש באיסור ולא הניח בחלון מ"מ בדיעבד השער מותר אחר השחיטה אליבא דעקביא וזה דלא כמו שרציתי לומר לעיל שעקביא רק מתיר את השער אם הניח בחלון.

אמנם מדברי התוס' יש לנו הסבר טוב למה קתני במשנה והניחו בחלון כי משמע בתוס' שאם הניחו בחלון הוא עשה כהלכה ואינו רשע וזה כמו שרציתי לומר בתשובתי השניה.

דוד בלום