כאדם שחובק את חבירו וידו מגעת לכף ימינו של חבירו כו׳
ועיין רש״י שחובק את חבירו מלפניו וידו הימנית מגעת לכף ירך ימנית של חבירו מאחוריו.
וכ״כ רש״י צ: בד״ה דעת נוטה - דסתם הנאבק עם חבירו כשהוא נותן ימינו לשמאל חבירו וחובקו ידו מגעת מאחוריו עד ירך ימינו.
אולם עיין רבינו גרשום צא. כאדם שחובק את חבירו - כלומר ידו של שמאל מגעת לכף ירך ימין.
צ״ע במאי פליגי. ולכאורה הפשטות כרש״י.
שמואל
לייקווד
נראה שרבינו גרשום לא רוצה לפרש כרש"י כי אם מיירי שחובקו ביד ימינו א"כ ידו מגעת לכף שמאלו של חבירו קודם שמגעת לכף שמאלו, וא"כ כ"ש שיתן לו מכה בכף שמאלו.
והנה תוספת ביאור על התשובה הנ"ל. הנה בגמ' צא. איתא ורבנן מאחוריה אתא ונשייה בתרוייהו ומסתבר שרבנן סוברים שסתם הנאבק עם חבירו מתחיל להאבק עמו ביד ימין כי זו היד החזקה של רוב האנשים ומכיון שמתחיל ביד ימין, א"כ מאחר שירך שמאל של חבירו הכי קרוב ליד ימין שלו מסתמא הכה אותו בירך שמאל תחילה, ואח"כ כשידו הגיעה מאחוריו עד ירך ימין גם הכה אותו בירך ימין.
אמנם רבי יהודה חולק על רבנן וס"ל דרק נגע בירך אחד, ור' יהודה לומד מהירך שזו המיומנת שבירך דהיינו ימין, ובזה נחלקו רבינו גרשום ורש"י שרבינו גרשום ס"ל שאם היה מתחיל להאבק ביד ימין א"כ מסתמא היה מכה מיד בירך שמאל של חבירו כי זה הכי קרוב, לכן חייבים לומר שהתחיל להאבק ביד שמאל וזו נגעה מיד בירך ימין של חבירו.
אמנם רש"י חולק על רבינו גרשום כי רש"י סובר שקשה לומר שנאבק ביד שמאל כי רוב האנשים שולטים יותר חזק ביד ימין וקשה לומר שהמלאך היה איטר יד. לכן רש"י סובר שחייבים לומר שהתחיל להאבק ביד ימין ודילג מאיזה סיבה ולא היכה בירך שמאל שהוא הכי קרוב אלא רק הכה בירך ימין. ואולי יש קצת סיוע לרש"י מלשון הגמ' וידו מגעת שמשמע קצת שצריך להאריך ידו קצת עד שמגעת לירך ימינו ולכן משמע שלא נאבק ביד שמאל והכה ירך ימין כי בזה היה נוגע מיד ולא שייך כ"כ לשון מגעת.
בהצלחה רבה
דוד בלום
יפה מאוד!!
וע״ע הערות בשוטנשטיין מש״כ בזה.
ואולי יש ראיה לרבינו מהמשך הגמרא שמבואר שהיה ביד שמאל ...
