עי' חי' הר"ן לקמן קכד: ד"ה אמר רב פפא, וז"ל, דהאי מרודד דהכא לאו כמרודד דהתם, ע"כ. ולכאו' יש ליישב לפ"ז למה רש"י סוף קכד. לא ציין לסוגיא דלקמן קכד: וגם אולי כן יש ליישב דברי השד"ח מערכת הדל"ת כללים כלל ח'.

ונראה שמדוייק ברש"י ששתי המימרות של רב פפא על מרודד אינם זהים, כי בריש קכד: רש"י פירש שהבשר דק וקלוש אבל הוא מחובר ולכן הוי חיבור גם לגבי מגע, משא"כ בסוף קכד: רש"י פירש שיש שני חצאי זיתים רחוקים זה מזה אלא שהם מחוברים ע"י רצועת בשר מרודד. לכן לענין נישא אמרינן דשפיר נישא בבת אחת ע"י הרצועות, משא"כ לענין מגע אין הרצועות עושות חיבור כדי לטמא במגע.

לפ"ז י"ל שמכיון שאין שתי הסוגיות שוות לכן רש"י בריש קכד: לא ציין לסוף קכד: כי אם היה כותב כך היינו יכולים לטעות ולחשוב שמדובר באותו דבר.

בהצלחה

דוד בלום