דיונים על הדף

שמואל שואל:

רש״י ד״ה שפותח דברים ודורשן - כגון לימתי לעונתי

וצ״ע מדוע דלג על ״לזיבתי״ וכתב רק לימתי ולעונתי.

שמואל ,

לייקווד

הכולל משיב:

י"ל שדילג לזיבתי כי זו מילה של פורענות ואין מזכירין פורענות. ועי' פ' וזאת הברכה (לג:כה) וכימיך דבאך והרי דבאך זה לשון זיבה דעי' ויקרא טו:ב זב מבשרו מתרגמינן דאיב מבשריה. ועי' רמב"ן פ' וזאת הברכה שזיבה זה לשון צער, לכן י"ל שרש"י כאן לא רצה להזכיר לשון צער.

כל טוב

דוד בלום

שמואל שואל:

ישר כח!

באמת ראיתי בספר ישר וטוב שהוסיף תיבת לזיבתי ברש״י.

(לפי״ז צע״ק לשון כגון ברש״י ודו״ק)

ואולי יש לומר עוד דכיון שמרדכי לא חידש שזיבתי הוא דבר אחר ממה שחשבו העולם רק אמר שסיכנה בזיבה לכן אין זה חכמה כ״כ.

וע״ע בירושלמי שקלים פרק ה לזיבתי = זאב יאכל בנה.

הכולל משיב:

הנה נלענ"ד שלק"מ הגירסא שלפנינו ברש"י סה. (ד"ה שפותח) דהנה זה פשוט שדרך רש"י לקצר ולפעמים לקצר מאד, לכן מובן מאד למה רש"י כתב "כגון" ואינו רוצה לפרט כל הדוגמאות.

לכן לא קשה למה רש"י השמיט אחד מן הדוגמאות, ורק נשאר לבאר למה רש"י בחר להשמיט "לזיבתי".

על זה נלענ"ד שיש לבאר ע"פ הרמב"ן שהבאתי לעיל שזיבה הוא לשון צער, לכן רש"י בחר לא להשתמש בלשון של צער.

שבוע טוב

דוד בלום