גמ' הא גופא קשיא אמרת לישתן ועריכתן בחוץ אלמא מדת יבש לא נתקדשה ואפייתן בפנים אלמא מדת יבש נתקדשה אמר רבה הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל ומנו רב ששת מאי קשיא דלמא עשרון לא מקדש תנור מקדש אלא אי קשיא הא קשיא ואפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלה בלינה "(אלא) אמר רבא הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל ומנו רב ששת" אמר רב אשי מאי קושיא דלמא מאי מבפנים במקום זריזין כו'
ועיין רש"י הקשה - בתירוץ זה עכ"ל
לכאורה אינו מובן כוונת הגמרא, ועיין יעב"ץ שבאמת מחק מתיבת "אלא אמר רבא" כו' עד "אמר רב אשי" וע"ע בדק"ס. ועיין רגמ"ה.
גם צ"ע בכוונת רש"י.
שמואל
לייקווד
שלום
לכאורה מחוור כהריעב"ץ. ואם גורסים צ"ל ללא תיבת אלא, וכאילו אמרו קושיא זו שאמרנו הקשה אותו אדם קשה כברזל.
רש"י מתייחס לפעם הראשונה שנאמר זאת בגמ', ומסביר שרב ששת הקשה על הקושיא, כלומר תירץ קושיא זו.
יוסי בן ארזה
כמדומני שרב ששת הוא שהקשה ״הא גופא״ כו׳
אכן לפי דברי רבא במסקנא רב ששת הוא שהקשה, אבל רש"י מתייחס על המהלך הראשון, שסתמא דגמ' הקשתה ורב ששת הוא שהקשה על הקושיא.
יוסי בן ארזה